אמונה היא דבר מיסטי, רוחני, שעיקר הביטוי שלו הוא פנימי. יחד עם זאת, הדתות הגדולות בעולם הצליחו לשרטט סמלים חזותיים שיבטאו את בסיס האמונה שלהן. מה מסמל מעגל הזן? מהו גלגל החיים הטיבטי? למה מומלץ להגיד 'אום' בכל בוקר? והאם יכול להיות שצלב קרס הוא סמל למזל טוב? הצצה קטנה אל הסמלים הדתיים המפורסמים בעולם...
מעגל הזן מדגים את האידיאל של פשטות וספונטניות, ולרוב נראה כקליגרפיה של ציור דיו. מעגל הזן הוא מוטיב פופולארי המייצג את היקום כולו במעגל אחד מושלם. למרות שהוא פשוט, קשה לצייר מעגל מוצלח כזה בנשימה אחת, יש לעשות זאת בדעה צלולה וממוקדת.
swastika מתוך הסנסקריט - svastika, כלומר "הכל טוב", הוא צלב עם ארבע זרועות באורך שווה וקצוות כפופים לימין. לפעמים נוספת נקודה בין זרוע לזרוע. זהו סמל קדום ונפוץ ברחבי העולם, אך שכיח במיוחד בהודו. הוא מייצג שפע, מזל טוב ורווחה. ההודים משתמשים בו באמנות, אדריכלות, דקורציה, תכשיטים, קישוט במפתן בתים ומקדשים, על בגדים ומכוניות, והוא בדרך כלל מהווה חלק מרכזי בעיצוב פסטיבלים וטקסים מיוחדים כמו חתונות.
הנאצים בשנות ה-30 אימצו את צלב הקרס וניכסו אותו כסמל ארי שמציין את טוהר הגזע העליון. במידת מה, המפלגה הנאצית הטעינה את הסמל במשמעויות גזעניות שערערו את המוניטין של צלב הקרס כסמל למזל.
סהר וכוכב הם הסמל המוכר ביותר המייצג את האיסלאם. הוא בולט על גבי דגליהן של רבות ממדינות העולם האסלאמי, בעיקר טורקיה ופקיסטן והפך להיות אחד מהסמלים המסורתיים של המוסלמים. באופן מפתיע הסמל אינו מוסלמי במקור. היה זה סמל פוליתאיסטי שאומץ במהלך התפשטות האיסלאם, כך שהשימוש בו היום שנוי במחלוקת, גם בעולם הערבי. היסטוריונים רבים סבורים שמדובר בסמל של האימפריה העות'מאנית ולא של האיסלאם כמכלול. גם לצבעים של הסמל יש חשיבות רבה ועל פי רוב הוא יופיע בצבעים: שחור, לבן, אדום או ירוק. הסיבה לכך היא שצבעים אלה עיטרו את דגליהן של שושלות איסלאמיות קדומות. כך למשל, העבאסים לחמו עם דגל שחור, הפאטימים השתמשו בירוק ובמדינות שונות במפרץ הפרסי בחרו בדגלים אדומים. צבעים אלה בולטים עד היום בדגליהן של רוב מדינות ערב.
לצבע הירוק בעקרון יש מקום מיוחד באיסלאם - הוא בולט במסגדים ובמקומות חשובים אחרים. יש אומרים שירוק היה צבע האהוב על מוחמד וכי הוא לבש גלימה ירוקה. אחרים מאמינים כי זה מסמל צמחייה וחיים. לא משנה מה מקורו, הצבע הירוק בולט היטב בתרבות האיסלאמית וכמוהו גם הסהר והכוכב. הדג
המילה היוונית לדג - ICHTUS משמשת כאקרוסטיכון (קישוט לירי מימי הביניים המשתמש באות הראשונה של כל מילה או שיר, כדי ליצור צירוף חדש). במקרה זה, ICHTUS מייצג את הביטוי - "ישוע המשיח, בן האלוהים, מושיע" מספרים כי ישו היה מזוהה עם הדגים. הוא בחר כמה דייגים להיות תלמידיו ואמר שיעשה אותם "הדייגים של בני האדם". מספרים כי בימים בהם הכנסייה הנוצרית נרדפה, כאשר נוצרי היה פוגש אדם חדש, הוא היה משרטט על החול את חציו של הדג. אם האדם השני היה נוצרי, הוא היה משלים את הציור של הדג. אם הוא לא היה נוצרי, העמימות של חצי הדג לא הייתה חושפת את האדם הראשון כנוצרי וכך לא הייתה נשקפת לו סכנה. היום כאשר הנוצרים המערביים כבר לא דואגים מרדיפה דתית, סמל הדג לעיתים נכתב עם המילה ישוע במרכזו או כולל צלב.
גלגל החיים הטיבטי
המעגל הפנימי של הגלגל מכיל שלוש אשליות: שנאה (נחש), בורות (תרנגול) ותאוות הבצע (חזיר). הטבעת סביב המרכז מייצגת את הקארמה, כאשר הדמויות משמאל מסודרות בסדר העולה למחוזות גבוהים של הקיום בשל פעולות מוסריות, והדמויות שמסודרות מימין יורדות למחוזות נמוכים של הקיום בשל פעולות רעות או בורות. הטבעת באמצע הגלגל מסמלת את ששת תחומי הקיום. המחצית העליונה משמאל לימין מתארת שלושה עולמות גבוהים של קיום: בני אדם, אלים וחצאי אלים. החלק התחתון מציג את שלושת העולמות התחתונים: בעלי החיים, בני הגיהנום והרוחות הרעבות.
הטבעת החיצונית מייצגת את 12 הקישורים המייצגים את מעגל החיים:
אום הוא קול הודי שנחשב למנטרה הגדולה ביותר. זוה הברה המורכבת משלוש קולות: a-u-m ומייצגת שלשות חשובות:
באופן מיסטי, האום מגלם את המהות של היקום כולו. המשמעות העמוקה מתבססת על הפילוספיה ההודית לפיה אלוהים תחילה יצר את הצליל שהיקום צמח מתוכו. על-פי הפילוסופיה ההודית, האום הוא השורש של היקום; הוא זה שברא את הכל וזה שמשאיר את הכל יחד. הסמל מורכב משלוש עקומות, חצי גורן שהוא העקומה הרביעית ונקודה. העקומה הגדולה ביותר, הראשונה, מסמלת את הערות (jagrat), כשהתודעה יוצאת החוצה דרך שערי החושים. זו העקומה הגדולה ביותר כיוון שהיא מייצגת את המצב הנפוץ ביותר של תודעה אנושית. העקומה השנייה שמעליה מציינת מצב של שינה עמוקה (sushupti), או מצב של תת הכרה, כשהאדם ישן אך לא חולם שום דבר. העקומה התיכונה הנמצאת בין ערות לשינה, מסמלת את מצב החלום (swapna). זהו מצב בו התודעה של הפרט מופנית כלפי פנים והאדם מתבונן בנוף מרתק של העולם, עולם שהוא פנטזיה. אלה הם שלושת מצבי התודעה של האדם, שהפכו לתופעה פיזיקלית שלמה. הנקודה מסמלת תודעה המכונה בסנסקריט turiya. זהו מצב בו התודעה לא מסתכלת כלפי חוץ ולא כלפי פנים. זהו מצב שקט לחלוטין, שלווה מבורכת, המטרה הסופית של כל פעילות רוחנית. לבסוף, חצי הגורן שמתחת לנקודה מפריד את הנקודה משלושת העקומות האחרות, מהאשליה שמונעת מאיתנו לממש את המצב הגבוה ביותר של אושר. חצי הגורן פתוח בחלקו העליון וכאשר נמשך באופן אידיאלי הוא לא נוגע בנקודה. משמעות הדבר היא כי שום דבר לא יכול להשפיע על הנקודה הגבוהה ביותר. עד היום, רבים מאמינים כי כל פעילות שמתחילה בהוצאת הצליל אום תניב פירות. תפילות, מדיטציות ומנטרות הינדיות מתחילות ומסתיימות ב-אום, כמו גם תרגולי יוגה וטקסים בודהיסטיים. הסמל החזותי גם הוא מנטרה של ברכה.
מגן דוד
היהדות היא אחת הדתות העתיקות ביותר שעדיין קיימות היום. היא התחילה כדת קטנה השייכת לקבוצה קטנה של עבריים ועברה טלטלות ארוכות של סבל, רדיפות ודיכוי עד שהפכה להיות הדת בעלת ההשפעה התרבותית העמוקה שהיא היום. היהדות המודרנית היא תופעה מורכבת המשלבת לאום ודת גם יחד - אך על אף חילוקי הדעות בקשת הרוחנית של היהדות, הרי שמגן דוד הוא הסמל היהודי (והישראלי) המובהק. מגן דוד הוא כוכב בעל שישה קודקודים. על פי המסורת הוא היה מצויר או חרוט על המגנים של צבא דוד המלך, ומכאן שמו. בעבר הרחוק, הסמל שימש תרבויות רבות, אך במימי הביניים הוא הפך לסממן יהודי. בשנת 1354, העניק הקיסר קארל הרביעי ליהודי פראג את הזכות להרים דגל. היהודים בחרו בסמל של מגן דוד.
הפרשנות לגבי הסמל אינה אחידה. יש הטוענים כי הקצוות של המשולש מסמלות את היסוד ששואף לארץ לעומת היסוד ששואף לשמיים, יש הטוענים כי מגן דוד מרמז על שבע הספירות התחתונות, כאשר מרכז המשושה רומז על ספירת המלכות. יש הטוענים כי צורת המשושה מזכירה בצורתה את השושן הצחור, הפרח שעיטר את קני מנורת בית המקדש ויש הטוענים כי מדובר בחתימתו העתיקה של דוד המלך.
|
ליקטה וערכה: טל עזר
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: