נוסטלגיה - גלויות שנה טובה מכל הזמנים!

שנות טובות
מאת: דיוויד סלע, עורך

באדיבות אתר נוסטלגיה אונליין
שימור התרבות הישראלית www.nostal.co.il

הנוהג לשלוח אגרות ברכה לראש השנה היה מנהג קבוע אצל בני העם היהודי במשך מאות שנים, עד שפסק לפני כ-30 שנה.

ד"ר חיים גרוסמן העוסק בחקר התרבות הישראלית, מצא שמקור המנהג לשלוח אגרות ברכה לשנה טובה הוא בגרמניה של ימי הביניים. לא ברור אם היה זה מנהג יהודי מקורי או מנהג של גויים שאומץ על ידי יהודים בזמנים ההם - אך רבני אשכנז המליצו לציבור החל מחודש אלול לאחל איש לרעהו שנה טובה בדרך של אגרת ברכה. מיהדות גרמניה התפתח המנהג ליהודים שחיו באוסטריה ובשוויץ ומשם במהירות לכל ארצות אירופה וארה"ב.

במאה ה-19 עם התפתחות ענף הדפוס החלו להופיע גלויות מסחריות ששימשו כדרך התקשרות והתכתבות בין אנשים, בתקופה בה גם שירותי הדואר הלכו והשתכללו ומשלוח גלויות היה אחד ממקורות ההכנסה הראשונים של שירותי דואר שונים. גלויות אלה היו גלויות מסחריות רגילות בשחור לבן שהשתמשו בהן גם לאיחול ברכות לשנה טובה בלי שהיה לחזות הגלויה כל קשר ישיר לדבר, כמו למשל גלויה עם צילום שחור לבן של עיר המגורים בה התגורר שולח הגלויה, עליה כתבו מאחור דברי ברכה. לאחר מכן החלו להתפתח גלויות ייעודיות שכללו עליהן בחזית ברכה לשנה טובה, עם מקום לכתיבה מאחור, הוספת בול ומשלוח.

יהודים מאירופה שלחו גלויות למקורביהם בני הישוב הישן בארץ ישראל דרך הדואר האוסטרי והדואר העותמני – וכך התגלגל העניין לישראל. הראשונים לאמץ את מנהג משלוח השנות טובות בישראל היו ה"שנוררים", אותם מגייסי כספים עבור מוסדות דת ואחרים. הם הבינו מיד בחושיהם המסחריים שאפשר לנצל את הרגשות החמים של החגים לשימור וטיפוח תורמים קיימים ופוטנציאליים מאלה שחיים מחוץ לגבולות ישראל. כמענה לצורך מסחרי זה התפתחה בארץ ישראל תעשיה קטנה של ייצור אגרות ברכה לשנה טובה שכללו מראות מצוירים של מקומות בארץ כמו קבר רחל , הכותל, קברי האבות בחברון, דמויות של צדיקים וחזיונות תנכיים, שופרות, ארונות קודש, ספרי תורה ותשמישי קדושה וכו'.

הופעת הציונות תרמה רבות לא רק להתפתחות של תנועת שיבת לציון אלא גם העשירה את תרבות משלוח השנות טובות. האגרות החלו להיות מקושטות במוטיבים ציוניים חדשים שבאו לבטא את הבשורה של חזרה לציון, בין אם החזרה התקיימה בפועל או נישאה על גלי הכיסופים לציון. איורים של הרצל, ציורים של מושבות בארץ, חקלאים מעבדים את אדמתם , פירות ותבואת הארץ – כל אלה החלו והופיע על אגרות הברכה לשנה טובה, כאשר בנוסף לאיחולי ה"שנה טובה" המקובלים הופיעו איחולי ברכה "לאומיים" שנתנו ביטוי למציאות הבית הלאומי שהולך ונבנה.

עד שנות החמישים היו השנות טובות בעיקר אלה של המתכונות הקטנה, בנוסף לשנות טובות בגודל גלויה, אולם בשנות החמישים עם השתכללות אמצעי הדפוס ותחילת מעבר לדפוס בצבע – החלו לראות שנות טובות שלא רק צבועות ביד – אלא מודפסות בצבע ממש. האיכות הצבעונית של ההדפסה הייתה ירודה בשנים הראשונות, אך לקראת סוף שנות החמישים חל מהפך בענף ייצור השנות טובות שמקורו בשתי סיבות: ראשית התפתחות ציוד הצילום אפשר ייצור ברכות שנה טובה עם תצלומים צבעוניים – הובילה בזה חברת "פלפוט", ובנוסף – ליצרני האגרות ברכה נמאס לשלם סכומים גבוהים לציירים וגרפיקאים שיצרו ציורים צבעוניים לשנות טובות וכעת עם התפתחות הצילום הצבעוני הם פתרו את בעיית העלויות בצילום שקישט את חזית אגרת הברכה. אי לכך בסוף שנות החמישים ותחילת שנות השישים מלאה הארץ באגרות ברכה מצולמות, של מקומות בארץ, צילומי טבע ונוף וגם צילומים רבים של מוסדות ציבור וכו' – כל מה שצולם בצבע – הפך להיות מתאים להתנוסס בכבוד על אגרת ברכה לשנה טובה ואלה המצולמות הפכו ללהיט והדיחו ממקומם את אגרות הברכה המציירות ביד – גם את אלה הפופולאריות ביותר עם הזהבים.....

תור הזהב של השנות טובות התקיים בארץ לאורך שנות השישים, ובעיקר לאחר מלחמת ששת הימים. נוצרו "שנות טובות" במספר גדול מאד של וריאציות, וחוץ מהקלאסיות הופיעו בשוק אגרות ברכה גדולות, כפולות דפים עם תמונות גדולות בפנים או בחוץ, שיפורים כמו זהבים צבעוניים או שנות טובות ריחניות ועוד - עליהם היה אפשר כמובן לגבות סכום גבוה יותר.

מלחמת ששת הימים שינתה את חיינו: הפכנו לאימפריה ותחושת כמו אופוריה לאומית, עושר שגשוג ועוצמה – מצאו מייד את ביטויים גם בתרבות העממית של השנות הטובות.

השוק הוצף במגוון עצום של שנות טובות כדי לענות לביקוש של קהל עם כח קנייה גדול יותר – והגודש והשפע של השנות הטובות ביטאו את כוחה של חברה ישראלית מתעצמת ומתברגנת.

הניצחון במלחמה והגאווה הלאומית נתנו את אותותיהם גם במוטיבים הלאומיים של השנות טובות החל מ - 1967 , שאופיינו בשנות טובות עם מוטיבים צבאיים רבים – הנה למשל שנה טובה עם מיראז'ים עליהם זהבים ועיטור של מוטי הוד, אגרת אחרת של משה דיין עם עוזי נרקיס נכנסים בשערי ירושלים (בכלל משה דיין מככב על אין ספור ווריאציות של שנות טובות), שנות טובות רבות מציגות בגאווה כלי נשק, ספינות חיל הים, טנקים חיילים מכל החיילות, הרב גורן תוקע בשופר ליד הכותל – ועוד ועוד.

הרווחה כלכלית שהתקיימה בארץ לאחר מלחמת ששת הימים, או כמו שקראו לזה אז "הפרוספריטי" - באה לידי ביטוי גם בשנות טובות, פתאום הופיעו שנות טובות צבעוניות עם ברכות לפרנסה טובה ועסקים מוצלחים כמו משפחה בפתח בית חדש, או אגרת אחרת בה משפחה מאושרת נוסעת במכונית חדישה או משפחה היושבת מאושרת בסלון הבית במרכזו מכשיר טלוויזיה – וכו'.

בשנות השישים התעשייה בישראל שעסקה בתחום אגרות הברכה לשנה טובה הייתה תעשייה לא קטנה. היו בארץ מספר לא מעט מספר יצרנים בולטים שהפיקו אגרות ברכה כמו "פלפוט", וחברה בשם "מרכז התמונות" וגם "ישראנוף" ו "ליאון המדפיס" התל אביבי ו"דנון" ועוד, והיו גם חברות הפצה של השנות הטובות - הגדולה בהן הייתה חברת "זסלנסקי" הירושלמית ועוד.

הייתה מערכת שיווק יעילה של סוכנים שהיו מגיעים לחנויות מכשירי הכתיבה ומציגים בפני בעל החנות אלבומים ובהם דוגמאות של שנות טובות , והיו גם מחסנים של מפיצים אליהם היו מגיעים בעלי החנויות הגדולות כדי לסגור עסקאות רכישה של כמויות גדולות של שנות טובות.

חוץ מהחנויות נמכרו השנות הטובות בדוכנים שצצו כפטריות לאחר הגשם בכל פינת רחוב כחודש לפני ראש השנה, וכל דוכן היה מתהדר בשנה טובה ייחודית או חדשה או מקורית או כזאת שאין לאף אחד, והמשפחות היו עורכות רשימות ארוכות של הנמענים אליהם יש לשלוח שנות טובות והיה גם דירוג ברשימות הללו של כאלה שחייבים לשלוח להם שנה טובה מהודרת וכאלה ששנה טובה סטנדרטית תספיק, וכו'.

ואז כשבועיים לפני ראש השנה הייתה מתחילה תיבת הדואר להתפוצץ באגרות ברכה. הדוורים שנאו את התקופה השאת בשנה, אבל חוץ מהם כולם השתתפו בשמחה בחגיגה ההמונית הנפלאה הזאת של קבלה יומית של מעטפות לבנות רבות בגדלים שונים, וההורים היו עושים רישום ממי קיבלו והאם יש מישהו ששלח ולא שלחו לו חס וחלילה – מייד היה צריך לרוץ ולשלוח, ואנחנו הילדים אספנו את השנות הטובות והשוונו והשווצנו ומי שהיה לו שנה טובה שהגיע מדודים באמריקה היה מאושר, שנות טובות כאלה היו מוצגות לראווה כקישוט לסוכה, שבאה זמן לא רב לאחר מכן.

היה מקובל לשלוח שנות טובות עד לפני ראש השנה, להזכיר שבזמנים ההם משלוח מכתב לקח כמה ימים טובים. היצרנים והמשווקים המתוחכמים הצליחו למתוח את התקופה של משלוח האגרות על ידי הוספת הברכה "מועדים לשמחה" ליד ברכת השנה טובה – כך שמשלוח שנות טובות עד סוכות היה מקובל אצל חלק מהאנשים – אך הנוהג הזה התנגש לעיתים עם משלוח אגרות חתימה טובה – שהיו קטנות וסטנדרטיות ומודפסות בשחור כיאה לעובדה שהן היו אמורות להגיע לבתים לפני יום כיפור ולאחל למקבלים חתימה טובה. הנוהג המקובל היה שאם לא שלחנו למישהו ברכת שנה טובה – חייבים לשלוח לו לפחות אגרת חתימה טובה שתגיע ליעדה בימים שבין כסה לעשור, לפני יום כפור, ככתוב: ''בראש השנה יכתבון וביום צום כפור יחתמון".

מנהג משלוח שנות טובות היה לא רק נחלת המשפחות אלא גם של המוסדות הלאומיים והציבוריים כגון הסוכנות, הקרן הקיימת, ההסתדרות, העיריות והפרימות העסקיות שהיו שולחים שנות טובות עם מסרים שמעבר לשנה הטובה עצמה – כל מוסד עם המסר החשוב לו. עסק ליצור מכונות כביסה שלח ללקוחותיו ברכת שנה טוב עם אזכור ש"אין כמו שנה חדשה להחלפת מכונת הכביסה", קואופרטיב תחבורה שלח שנה טובה לחבריו ולא שכח לציין בנוסף לברכות גם ש"תהיה זאת שנה טובה של ביסוס כלכלי ושכלול התחבורה", מפעל יצרני של וופלים ציין ש"השנה החדשה תהיה מתוקה עוד יותר מקודמותיה" ומוסד אחר מבטיח באגרת הברכה שלו בלשון מליצית ש - כמצוטט "ענני המלחמה יתפזרו ושמש השלום תזרח על פני ארץ ומלואה".

החל משנות השבעים החלה ירידה של משלוח שנות טובות. הנפילה הגדולה החלה לאחר מלחמת יום הכיפורים. הפגיעה הראשונה של נוהג משלוח ברכות לשנה טובה נגרמה בשל הטלפון. אבל בשנים הראשונות – להתקשר היה עוד יותר יקר מלרכוש ולשלוח אגרת ברכה בדואר. רק עם הוזלת מחירי הטלפון החל מאמצע שנות השבעים החלו רבים לנטוש את האגרות המודפסות ואיחלו שנה טובה בטלפון. מכה חזקה לשנה טובה נתן לאחר מכן הפקס, ומכת המוות ניתנה לנוהג העממי הנפלא הזה על ידי ה - SMS, המחשב והאימייל.

אולם בשנתיים שלוש האחרונות מתחילה איזה עדנה מחודשת למנהג היפה הזה. לאורך כל השנים היה אפשר לראות דוכני שנות טובות במקומות ריכוז של אוכלוסיות דתיות חרדיות – הנוהג הזה לא פסק אצלם – אך לאט לאט, אולי במסגרת תנועת הרטרו המאפיינת את החיים שלנו אפשר לראות דוכנים גם גם במקומות אחרים.

דווקא עידן האינטרנט מאפשר לנו היום להחזיר עטרה ליושנה – ולחדש בגדול את מנהג משלוח אגרות הברכה לשנה טובה. אנחנו ב"אתר נוסטלגיה" נרתמנו למשימה, פנינו לאספנים של שנות טובות מהימים ההם, סרקנו מהאוספים שנות טובות רבות ובנינו כאן באתר דוכן וירטואלי של שנות טובות הפתוח לכל ובחינם, ובו מרוכזות כל אגרות השנה טובה הנפלאות הזכורות לנו מהזמנים ההם, ואולי נחזיר מעט לימים אלה משהו מהמנהגים היפים שלנו - מהזמנים ההם.

בשנים ההם, לפני שהגיעו לחיינו האיחולים הוירטואליים באינטרנט, כולם היו שולחים ברכות לשנה טובה בדואר.  לאגרות הברכה הללו קראו "שנות טובות", או בלשון העם - שנוטובות...