נגישות
- דפדפן זה אינו תומך בניגודיות. אנא השתמש בדפדפן אחר כמו chrome או firefox
- ניגודיות עדינה
- ניגודיות גבוהה
- הדגשת קישורים
- גופן קריא (אריאל)
- גופן מוגדל
- איפוס
- הצהרת נגישות
ייעצו – פרופ' אלי פליק, מנהל המכון לחקר אחסון ואיכות תוצרת חקלאית ומזון, ד"ר נחמיה אהרוני וד"ר ויקטור רודוב חוקרים במחלקה לחקר תוצרת חקלאית לאחר הקטיף (אחסון)– מינהל המחקר החקלאי (מרכז וולקני), משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
מאת: אלה הר-נוי
האם אתם דואגים לעטוף את המלפפון בנייר מגבת, לקצוץ את העוקץ של הפלפל ולהוריד את העלווה של העגבנייה לפני הכנסתם למקרר? איך אתם מאחסנים את הבזיליקום כדי למנוע השחרה?
צריכת ירקות ופירות הכרחית לשמירה על הבריאות, ולכן חשוב לדעת איך לשמור עליהם ועל הויטמינים והמינרלים שהם מכילים. בשיתוף חוקרי המחלקה לאחסון במינהל המחקר החקלאי, המרכז הוולקני, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ריכזנו עבורכם את הטיפים שילמדו אתכם כיצד לטפל בפירות ובירקות, כדי לשמר אותם לזמן רב, ולהפיק מהם את מירב היתרונות הבריאותיים.
מרגע הבחירה של פרי או ירק מהמדף בחנות, יש לנו את היכולת להעניק לו את התנאים האופטימליים שיאפשרו לשמר את המרכיבים הבריאותיים שבו והטעם שלו לאורך זמן, וכך להפיק ממנו את מירב היתרונות.
איכותם של פירות וירקות מושפעת מגורמים רבים שאינם בשליטתכם, כגון הרקע הגנטי שלהם, מזג האוויר והטיפולים שעברו. אבל, גם לאחר הקטיף בשדה, הפירות והירקות עדיין חיים, נושמים ומייצרים חום, ובמקביל מאבדים מים ומשאבים אחרים ששומרים עליהם. לכן, חשוב לאחסן אותם באופן שישמור בצורה הטובה ביותר על איכותם.
לרוב, השיטה הטובה ביותר לשמירת איכות התוצרת הטרייה היא קירור, כאשר לכל פרי וירק קיימת טמפרטורת אחסון אופטימאלית. במקביל, במרבית המקרים, אריזת התוצרת הטרייה יכולה להועיל לשמור עליה. אולם לא כל מוצר מגיב טוב לאריזה, וטמפרטורה נמוכה לא מיטיבה עם כל תוצרת.
במחלקה לחקר תוצרת חקלאית לאחר הקטיף שבמינהל המחקר החקלאי של משרד החקלאות, נעשים במשך כל השנה מחקרים שמטרתם לפתח טכנולוגיות לשמירת איכותם החיצונית והפנימית של הפירות והירקות. מטרת המחקרים היא לשמר גם את מראה התוצרת, אך חשוב מכך - לשמר את הטעם, הארומה והמרכיבים הבריאותיים שבתוצרת לאחר הקטיף, כמו ויטמינים, חומרים נוגדי חמצון ומינרלים, לתקופות ממושכות.
יחד עם חוקרי המכון הוולקני, הבאנו עבורכם טיפים שנאספו במסגרת שנים של מחקרים, שיאפשרו לשמר את הפירות והירקות בצורה הטובה ביותר.
טיפול בפירות וירקות
השלב הראשון באחזקה נכונה של פירות וירקות מתחיל בקניה. אין לקנות תוצרת שעמדה בשמש או נחשפה לשמש, אפילו לזמן קצר.
כשבוחרים פירות וירקות יש להשקיע תשומת לב בכל פריט. יש לוודא שאין עליהם פגמים, פצעים, נזקי חרקים וריקבון.
כשמתכננים לאחסן אותם לתקופה ממושכת יחסית, מומלץ לבחור פירות וירקות פחות בשלים, שהם לרוב מוצקים יותר. בחלק מהפירות והירקות, גם הצבע יכול לקבוע את מידת בשלותו. לרוב, ככל שהפרי או הירק מבריק יותר, הוא טרי יותר.
את השקיות המכילות פירות וירקות יש להניח באופן זהיר מעל כל שאר הקניות כדי למנוע נזק מעיכה או פצע לחץ. כמובן, שאת התוצרת הרכה (כגון תות שדה) יש להניח מעל התוצרת הקשה (כגון תפוח אדמה).
לאחסון במקרר יש תפקיד חשוב בשמירה על תוצרת טרייה. יש להקפיד אחת לשבוע לנקות את מגירות המקרר, ולהניח נייר סופג בתחתיתן כדי לספוג את עודפי הלחות הנוצרים כתוצאה מנשימת הפירות והירקות.
ככלל, לא רצוי לשטוף פירות וירקות טרם הכנסתם למקרר, אלא רק לפני השימוש. רק אם הירק מלוכלך מבוץ ומחול כדאי לשטפו במים זורמים, אבל יש להקפיד לייבשו היטב לפני שמכניסים למקרר. לפני השימוש יש לשטוף את הירקות היטב במים זורמים. לא מומלץ לשטוף עם סבון או תכשיר קוטל חיידקים, שכן הם עלולים להישאר על פני הירק.
מומלץ להפריד בין הפירות והירקות המאוחסנים בקירור בגלל ההבדלים בקצב הנשימה ופליטת גז אתילן הנפלט במהלך הבשלתם.
ניתן לאחסן ירקות חתוכים, כמו גזר, סלרי, עלי חסה, קולורבי וגם מלון או אבטיח בקופסאות פלסטיק סגורות במקרר. לפני שחותכים אותם, יש לשטוף את הפירות והירקות, גם את קליפת האבטיח או המלון. החיסרון הוא שכאשר הפירות והירקות חתוכים, הם מאבדים ויטמינים ומינרלים. ככל ששטח הפנים גדול יותר, הם יאבדו פחות מהרכיבים הבריאותיים ולכן מומלץ לחתוך לחתיכות גדולות, ככל הניתן.
כשמאחסנים פירות וירקות במזווה, אין לארוז אותם בשקיות פלסטיק על מנת למנוע ריקבון.
בחיתוך ירקות ופירות יש להימנע ממגע עם שאריות של בשר על קרש החיתוך, כדי למנוע העברת זיהומים. חשוב להשתמש בקרשים נפרדים למוצרים המצריכים בישול ולמוצרים הנצרכים כשהם טריים.
לחצו על תמונה בכדי להגיע להוראות האיחסון של כל פרי וירק:
| עגבניות | פלפלים | מלפפונים | מלון | חצילים | קישואים |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
| תות שדה | חסה | בצל ירוק | ברוקולי | בזיליקום | תבלינים ירוקים |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
| בננות | שעועית | אבוקדו | פירות הדר | צנון וצנונית | גזר |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
| בצל יבש | אבטיח | סלק ולפת | כרובית | בטטה | שום |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
באופן כללי, עגבנייה אינה אוהבת טמפרטורות אחסנה נמוכות. כאשר היא מאוחסנת במקרר בטמפרטורות נמוכות נוצרים נזקי צינה שבאים לידי ביטוי בכתמים שחורים שקועים שמופיעים על הקליפה. טמפרטורת האחסנה האופטימאלית לעגבנייה כתומה או אדומה היא 12 מעלות צלזיוס.
משך הזמן המרבי לאחסון עגבניות בשלות (אדומות) במקרר הוא שבוע.
עגבניות לא בשלות (שצבען נע בין כתום בהיר לאדום בהיר) אין להכניס למקרר. יש להשאירן על המדף עד שיאדימו ורק אז לאחסנן בקירור. בחורף אין צורך לאחסן את העגבנייה במקרר.
עלי הגביע והעוקץ של העגבנייה (החלק הירוק) מהווים מדד לטריות. ככל שהם ירוקים יותר, העגבנייה נמצאת על המדף זמן קצר יותר מרגע הקטיף. אותו חלק ירוק, נוטה להתייבש תוך יומיים-שלושה מהקטיף.
מכיוון שהם נוטים להתייבש ולהתעפש, לפני האחסון במקרר מומלץ להסיר את עלי הגביע והעוקץ מהעגבנייה. אם לא יוסרו, הם יפצעו את הפרי השכן, מה שמזרז התפתחות ריקבונות.
כדי להאריך את משך אחסנתן של העגבניות במקרר כמה שיותר, מומלץ לארוז אותן בשקית פלסטיק מחוררת בחורים גדולים, יחד עם נייר מגבת, המשמש לספיגת הלחות.
פלפל, בניגוד לעגבנייה דווקא אוהב קור. אבל מידת אהבתו של הפרי לטמפרטורות נמוכות, תלויה במצב הבשלתו, קרי, באיזה צבע הוא נקטף ונרכש על ידי הצרכן. כל פירות הפלפל מתחילים בצבע ירוק אשר משתנה לצבע אחד ממגוון רחב של צבעים במהלך ההבשלה, בהתאם לזן.
טמפרטורת האחסנה האופטימאלית לפלפל שנקנה בצבע אדום, צהוב או כתום הנה 7 מעלות צלזיוס. אולם, הטמפרטורה האופטימאלית לפרי ירוק (משמע, שנקטף במצב לא בשל) היא 10 מעלות.
פלפל מוצק ללא פגמים, ניתן לאחסן במקרר במשך שבוע עד 10 ימים. במידה וקליפת הפרי אדומה, אך בעלת לחי ירוקה, אפשר לאחסן את הפרי במקרר עד שבועיים.
כדי לשמור על איכות הפרי יש לקצוץ את עוקץ הפלפל (החלק הירוק) עד לגובה "כתפי הפרי", במידה ונקנה עם עוקץ שבור. העוקץ השבור מהווה "פצע פתוח" דרכו יחדרו מחוללי מחלות שירקיבו את העוקץ והפרי וידביקו פירות שכנים.
אפשר להאריך את תקופת האחסנה של פלפל על ידי אריזתו בשקית ניילון עם חירור גדול, כאשר בתוך השקית הונח נייר מגבת לספיגת אדי המים הנוצרים מנשימת הפרי.
למרות שבאנגלית קיים הביטוי "קריר כמו מלפפון" (cool as a cucumber), המלפפון האמיתי "מפחד" מקור. באחסון מסחרי אסור להחזיק מלפפונים בטמפרטורה נמוכה מ-10 מעלות צלזיוס, מכיוון שהנזק שנגרם על-ידי טמפרטורה נמוכה (נזק צינה) מקצר מאד את חיי המוצר. במקרר הביתי, הטמפרטורה בדרך כלל נמוכה מהסף הזה, מה שגורם לנזקי הצינה להופיע. למרות זאת צריך לאחסן את המלפפונים במקרר. אם מאחסנים את המלפפון מחוץ למקרר, הוא מאבד את כל ערכו בגלל ההזדקנות וסובל מהצהבה, ושינויי מרקם וטעם.
אין דרך למנוע את נזקי הצינה של המלפפון במקרר, אבל יש לנקוט במספר אמצעים שישמרו על המלפפון, גם לאחר שיפגע מהקור.
נזקי הצינה באים לידי ביטוי בהיווצרות פצעים מיקרוסקופיים על הקליפה של המלפפון. דרך אותם פצעים הפרי מאבד מים. כתוצאה מכך נוצרים שקעים על פני המלפפון והפרי מתרכך. אריזת המלפפונים בשקיות פלסטיק סגורות אך לא אטומות, יעכבו את הופעת השקעים והתרככות הפרי. על מנת לעכב את התפתחות הריקבון, יש למנוע את הצטברות מי העיבוי בתוך השקית על-ידי עטיפת כל מלפפון במגבות נייר, לשמירת הלחות וספיגת לחות עודפת.
לפני שעוטפים אותם בנייר, יש להסיר את שאריות הפרחים המחוברים למלפפון. מאותם פרחים, בדרך כלל מתחיל ריקבון, מכיוון ששארית הפרח מהווה מן "פתיל" דרכו הבוטריטיס מגיע למלפפון.
אם ננקטו האמצעים הנכונים, המלפפון יכול "לשרוד" באיכות סבירה במקרר במשך כעשרה ימים עד שבועיים, למרות שעל קליפתו קיים נזק מיקרוסקופי.
כאשר מאחסנים מלפפונים בקירור לזמן ממושך, יש לצרוך אותם מיד לאחר הוצאתם מהמקרר. אם הם יהיו יום-יומיים נוספים על השולחן ללא קירור, איכותם תתדרדר מהר מאד בגלל שכל סימני נזקי הצינה יבואו לידי ביטוי.
בחירת המלון הנכון בעת הקנייה, תשפיע באופן משמעותי על הטיב שלו ועל הזמן שהוא יחזיק מעמד. אם מדובר במלון מסוג 'גליה' (עגול) כדאי לבחור אותו על פי מספר פרמטרים: יש לבחון את מצב הרישות של קליפת הפרי, כאשר מומלץ לבחור מלון עם רשת מלאה על הקליפה. מבחינת צבע הקליפה, עדיף לבחור מלון צהוב עם מעט ירוק, אך לא כתום. גם ריח הפרי חשוב - מלון בעל ארומה חזקה מאד הוא מלון עם טעמי לוואי וחיי מדף קצרים יותר. בנוסף, אפשר לנער מעט את המלון על מנת לבחון אם נשמע צליל מימי. אם הצליל מופיע, המשמעות היא שבית הזרעים של המלון ממוטט, מה שמרמז על פרי לא טוב.
כאשר מדובר במלון אובאלי מטיפוס 'אננס' (מלונים אביביים), צבע קליפה כתום דווקא מעיד על פרי איכותי. גם בקניית מלון זה יש לשים לב לרישות הפרי.
את המלון יש להחזיק במקרר, כאשר טמפרטורת האחסנה האופטימאלית היא 5 מעלות צלזיוס. מלון שנקטף בצבע צהוב עם מעט ירוק יחזיק בקירור כשבוע עד 10 ימים.
אפשר לאחסן מלון חתוך לחתיכות גדולות בקופסאות פלסטיק סגורות, אך יש להקפיד לשטוף את הקליפה לפני החיתוך.
כמו המלפפונים, גם חצילים לא מגיבים טוב לקור, אבל לא יכולים להחזיק מעמד זמן רב מחוץ למקרר. את החצילים מאחסנים ב-12 מעלות.
מומלץ לקנות חצילים בסמוך לזמן בו תרצו לעבד אותם.
בעת הקניה יש לבחור פרי בינוני בגודלו וקל במשקל, בעל צבע שחור-ארגמן מבריק. פרי בעל צבע 'מט', נוטה להיות מר. גם פרי גדול וכבד מכיל זרעים רבים ונוטה להיות מר כיוון שהמרירות נובעת מהימצאות הזרעים.
אחסנת החציל במקרר במשך יותר מארבעה ימים עלולה לגרום לנזקי צינה שיופיעו כשקעים על גבי הקליפה והשחרת הציפה. כדי לשמור על איכות החציל כיומיים-שלושה נוספים במקרר, יש לעטוף את הפרי בנייר סופג ולארזו בתוך שקית פלסטית. את השקית לא לאטום על ידי קשירה.
בעת הקניה, חשוב לבחור קישואים מוצקים ומבריקים.
קיימת שונות גבוהה בין סוגי הקישואים ברגישותם לטמפרטורה נמוכה. קישואי הצוקיני בצבע ירוק כהה, סבילים יחסית לצינה (הטמפרטורה המיטבית לאחזקתם היא כ-7 מעלות צלזיוס) והם יכולים לשרוד במקרר עד שבועיים או אפילו יותר, אם נארזו כמו המלפפונים. לעומתם, זני צוקיני הצהובים הרבה יותר "מפונקים" וסובלים מנזקי צינה כבר בטמפרטורות נמוכות מ-12-14 מעלות צלזיוס. לא כדאי להחזיק אותם במקרר יותר משבוע, ועדיף לרכוש אותם בצמוד לזמן בו מתכוונים להשתמש בהם.
יש להסיר את הפרחים המחוברים לקישואים, לפני שמכניסים אותם למקרר.
תות שדה יחזיק במקרר מספר ימים, תלוי בעונה. במחצית הראשונה של עונת הקטיף (בחורף) הפרי בדרך כלל מאופיין ביכולת השתמרות סבירה, כך שניתן להחזיק אותו במקרר למשך מספר ימים, עד שבוע. באביב, עם עלייה בטמפרטורה, התות סובל יותר מריקבון, ובנוסף לעובש בוטריטיס שתוקף את התות בכל תקופות העונה, מופיע גם העובש ריזופוס האופייני לעונה החמה. בתקופה זו, התות לא מחזיק מעמד במקרר יותר מיומיים או שלושה.
אריזת הפרי בסלסילות נמוכות, כאשר הם מסודרים בשכבה אחת או שתיים, עדיפה על אריזה בקופסאות עמוקות בשכבות, שמעודדת התפתחות והתפשטות הריקבון.
התות לא סובל מנזקי צינה, ולכן טמפרטורה גבוהה מעט מ-0 מעלות מטיבה עמו, כל עוד נזהרים לא להקפיא את הפרי.
החסה היא הירק הנפוץ ביותר מבין ירקות העלים והיא מצויה כל עונות השנה. יש סוגים שונים של חסה מבחינת מבנה העלה והקולס ("ראש"). אלה השכיחים ביותר: רומית ("ערבית") שעליה ירוקים, מוארכים ובשרניים שיוצרים קולס רפה; אמריקאית ("אייסברג") שעליה בהירים ופריכים המסודרים בקולס מוצק. כן יש מינים נוספים שעליהם עדינים יותר, חלקים או מסולסלים ובגוונים שונים.
חסה, כמו שאר ירקות העלים, נשמרת היטב בטמפרטורה הקרובה ל-0 מעלות. במקרר הביתי היא תישמר במצב סביר למשך כשבוע. לשם כך יש לארזה בשקית פלסטית מאווררת היטב למניעת הצטברות של רטיבות יתר. עדיף שהשקית תהיה סגורה בשוליה העליונים, על-מנת למנוע כמישת העלים. שקית מרובת חורים זעירים, רצוי סגורה, עשויה להתאים לחילוף גזים נאות מחד, ולמניעת הצטברות מי עיבוי, מאידך. יש להקפיד שהחסה לא תאוחסן במקרר בקרבת תפוחי עץ, שכן האתילן המופרש בכמות גדולה מפרי זה עלול לגרום להיווצרות כתמים בגוון חום לאורך העורקים הלבנים. אפשר לשמור במקרר למשך מספר ימים גם עלים נפרדים. לשם כך יש לשטפם במים זורמים, לייבש היטב ולאחסן בקופסה פלסטית המרופדת בנייר סופג.
גם חסה שקוצצה בבית ניתן לשמור במקרר למשך מספר ימים מבלי שתחול השחמה. לשם כך יש לחתוך בסכין חד עלים שנשטפו ויובשו היטב. מייד לאחר הקיצוץ מכניסים את העלים לשקית פלסטית ללא חורים. מרוקנים את האוויר מתוכה על ידי לחיצה עדינה או באמצעות שאיבה, וסוגרים היטב את השוליים באמצעות גומייה (קשר "סבתא"). בשיטה זו ניתן למנוע תהליכי השחמה וריקבון ולשמור על הערך התזונתי.
הירק נשמר היטב בטמפרטורה הקרובה ל-0 מעלות. בתנאים השוררים במקרר הביתי (מעל 4 מעלות), עלי הבצל ממשיכים לצמוח הודות למאגר חומרי תשמורת בעוגת הבצל – החלק הלבן המעובה ממנו צומחים השורשונים. תהליך זה גורם להתארכות העלים, התעקמותם ולהתפתחות הצהבה וריקבון. כל אלה מתעצמים כאשר הבצל ארוז בשרוול פלסטי שבתוכו מצטברת רטיבות רבה. לפיכך, ניתן לאחסן את הבצל הירוק במקרר למשך כשבוע, לכל היותר. במקרים רבים נותר חול בחלק התחתון ובשורשונים. רצוי לשטוף רק את החלק המלוכלך (לא את העלים), לחתוך מתחת לעוגת הבצל, ליבש היטב ולהחזיר לאריזה.
טיפ 1 – כאשר השקית הפלסטית פתוחה מלמעלה, חלה כמישה של קצות העלים. פתרון פשוט: לחתוך כ-10 ס"מ עליונים של העלים ולסגור בעזרת גומייה את השוליים העודפים של השקית.
טיפ 2 – ניתן לשמור טוב יותר על איכות הבצל, אם הוא ייעטף במגבת נייר והחזרתו לשקית הפלסטית תיסגר בגומייה. הנייר יספוג את הרטיבות העודפת הגורמת לריקבון העלים.
הברוקולי הוא גידול חורפי מעיקרו, אולם יש כיום מגוון זנים שניתן לגדלם כמעט בכל עונות השנה. לירק זה ערך תזונתי גבוה במיוחד שכן לבד מהרכב עשיר בוויטמינים A ו-,C מינרלים וסיבים, הוא מכיל גם רמה גבוהה של נוגדי חמצון וחומרים מונעי סרטן, תופעה שמתועדת היטב בספרות המדעית. לפיכך, יש חשיבות רבה לשמור על איכותו. הברוקולי עשוי להשתמר היטב מעל חודש אם הוא מאוחסן ב-0 מעלות, אולם במקרר הביתי הוא נוטה להצהיב ולהרקיב תוך ימים ספורים. הסיבה להצהבה היא פירוק כלורופיל, הפיגמנט הירוק, כמו גם פתיחת החפים הצהובים של פקעי הפריחה שמהווים את קולס הברוקולי ("תפרחת", בהגדרה בוטנית). בחלק מהמרכולים אפשר למצוא ברוקולי באיכות גבוהה בשקיות סגורות שפותחו בזמנו במכון וולקני, כפי שמצוין על גבי השקית. שקיות אלו מכילות אווירה מתואמת, שפירושה – הצטברות של גז פחמן דו-חמצני (CO2) שנוצר באופן טבעי מנשימת הירק שמלווה גם בירידה של ריכוז החמצן. כתוצאה משינויים אלה ברמת הגזים בשקית הסגורה, חלה האטה בתהליכי הזדקנות וריקבון ונשמר הערך התזונתי של הירק.
טיפ – אם קניתם ברוקולי ללא אריזה, או שאריזתו נקרעה, העבירו אותו לשקית ללא חורים, סגרו את השוליים בגומייה (קשר "סבתא"), לאחר הוצאת האוויר נקבו בשקית 2 חורים זעירים בעזרת אטב קטן או קיסם שיניים. ברוקולי זה יחייך אליכם ללא פנים צהובות גם לאחר שבועיים.
מבין התבלינים הירוקים, הבזיל הוא הצמח היחידי ממוצא טרופי ועל כן הוא ניזוק מטמפרטורות אחסון שמתחת ל-12 מעלות. אחסון בזיל במקרר הביתי יגרום להשחמתו בתוך יום-יומיים ואילו השארתו מחוץ למקרר בתוך שקית פלסטית תגרום לריקבונו.
טיפ – מחדשים את קצות הגבעולים, כפי הנהוג בפרחים, וטובלים אותם בצנצנת המכילה מים עד לגובה העלה התחתון (5-3 ס"מ). מניחים את הצנצנת על השיש במטבח במקום מואר היטב. מכסים את העלים ביממה הראשונה בשקית פלסטית עם חורים כדי למנוע כמישתם. בתוך ימים ספורים יצמחו שורשים שיעניקו רעננות לצמח במשך למעלה מחודש.
כל צמחי התבלין, להוציא בזיל, נשמרים היטב בטמפרטורה של 3-1 מעלות, אולם במקרר הביתי הם נשמרים במצב סביר לא יותר משבוע. כדי למנוע כמישת העלים, נוהגים לארוז אותם בשקית פלסטית או במגשית פלסטית סגורה. עקב עוצמת נשימה גבוהה של התבלינים, שמלווה בפליטת אדי מים, חלה הצטברות רבה של רטיבות בתוך האריזה שתגרום לריקבונם. הכנסת מגבת נייר לתוך האריזה (הנוסחה הגואלת...) תביא לספיגת הרטיבות העודפת ותמנע התפתחות ריקבון.
רגישות לצינה ולכן אין לאחסנן במקרר. הכנסתן למקרר תגרום להשחרת הקליפה (נזק צינה), אך הציפה תישאר טעימה.
לאחסן בשקיות פלסטיק סגורות, אך לא אטומות, שבתוכן מגבות נייר.
יש להכניס למקרר ללא כל אריזה.
מגיבים באופן שונה לקור. אשכוליות, פומלה ופומלית- רגישות לצינה, ולכן אין לשמור אותן במקרר. לעומת זאת, לימונים ותפוזים הם פירות הדר עם רגישות מופחתת לקור. אם הם יוחזקו מעל לשבוע במזווה הם יצטמקו. מומלץ לאחסן אותם במגירת המקרר ללא אריזה.
מומלץ להכניס למקרר כשהן ארוזות בשקיות פלסטיק עם חירור זעיר (מספר חורי מחט). במידה וקונים את המוצרים עם עלווה, יש להסירה, לשטוף את הירק מהבוץ והאדמה ולאחסן כפי שמצוין.
עדיף להשאיר בשקית המקורית בה נקנה, לאחר שהוסרה העלווה. אם לא ניתן לעשות זאת, שקית פלסטיק עם חירור גדול יכולה להוות תחליף טוב. הגזר יכול להחזיק כך כשבועיים עד חמישה שבועות במקרר.
ניתן לשמור בקירור אך הוא ידיף ריח שישתלט על המקרר. יחד עם זאת, הכנסתו למקרר למספר שעות לפני השימוש, תקטין את הדמיעה בעת החיתוך.
בשל יחזיק כשבוע במקרר.
מומלץ לאחסן במגירת המקרר, ללא אריזה, לאחר שהוסרה מהם העלווה. באופן זה הם צפויים להחזיק שבועיים עד חמישה שבועות במקרר.
מומלץ לאחסן במקרר בתוך שקית פלסטיק עם חירור גדול, לאחר שמסירים את העלווה. באופן זה, משך זמן האחסון במקרר יהיה עד שבועיים.
אין לאחסן במקרר, הקור יביא לנזקי צינה. לבטטה שנשמרה במקרר יהיו טעם לווי וציפה קשה.
ניתן לשמור במזווה אבל עדיף לאחסנו במקרר. אחסון במקרר ימנע לבלוב והתרוקנות שיני השום. אפשר לאחסן שום בקירור למשך מספר חודשים, בתוך שקיות סגורות אך לא אטומות, יחד עם נייר סופג.
כל מקרר הוא שונה, אבל באופן עקרוני חשוב לזכור כי חלקו התחתון של המקרר מעט קר יותר מחלקו העליון. במרבית המקררים הטמפרטורה נעה בין 6 מעלות בחלק העליון ל-4 מעלות בחלק התחתון. אולם, מקררים חדשים מצוידים במערבלי אוויר שמטרתם לשמור על טמפרטורה אחידה בתוך המקרר. אם היה אפשר ליצור מקרר אידיאלי עם דרך האחסון האולטימטיבית של תוצרת חקלאית טרייה כך הוא היה נראה:
למידע על אחסון נכון של מזון יבש לחצו כאן.
מקורות תמונות:
David Shankbone, Grant Cochrane, Master isolated images, FreeDigitalPhotos, Stoonn, Paul
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: