את הדוד שלי לא זכיתי להכיר, אבל את הלב השבור של סבא וסבתא הכרתי והרגשתי מקרוב עד יומם האחרון .
ביום 4.5.1948 נשלח דודי בראש מחלקה להתקפת-הסחה על הכפר קרע בואדי ערה והחזיק מעמד יום תמים במחצית הכפר נגד כוח ערבי עדיף פי כמה. משהושגה המטרה שלמענה בוצעה פעולת ההסחה, נצטווה לסגת עם אנשיו. בעת שניסה להציל חבר פצוע, פגעו שני כדורים בבטנו. פרץ שכב חודש ימים בבית-החולים בילינסון ונותח פעמיים. הוא השתדל להרגיע את הוריו כשביקרוהו, והתעניין בכל הנעשה בארץ, את פגיעת הכדורים בו ראה כעלבון אישי. פרץ נאבק בגבורה בייסוריו עד שנפטר מפצעיו ביום כ"ו באייר תש"ח (4.6.1948) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בכפר סבא.
התגורר בכפר סבא
שרת בחטיבת אלכסנדרוני (חי"ש)
נפל בעת מילוי תפקידו
בכ"ו באייר תש"ח , 4/6/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: כפר קרע
באזור מרכז הארץ והשפלה
מקום קבורה: כפר סבא
בן 21 בנפלו
ב-1935 עלה ארצה עם הוריו, חברי "הפועל המזרחי". למד בבית-הספר של "המזרחי" ובכיתת-המשך. גמר שבע מחלקות גימנסיה. היה מסוג "השובבים החביבים", שחנו הטבעי כיפר על תעלוליו. בעודו נער היה חבר ועדת-התרבות שליד המועצה המקומית כפר-סבא ובחגיגות-נוער היה פותח ומנהל התכנית כזקן ורגיל. אחרי כיתה ט' רצה להיבחן לכניסה לבית-המדרש למורים ולא נתקבל בגלל גילו הצעיר.
את פעילותו הציבורית התחיל בסניף "בני-עקיבא" בכפר-סבא. מתוך חיבה לספורט אמר להצטרף ל"הפועל", אגודת-הספורט היחידה שהיתה אז בכפר-סבא, ומשלא קיבל רשות לכך מאת הוריו, השתתף בפעולות ובתחרויות בלי להיות חבר רשמי, ואף הגיע בהן למקומות ראשונים.
את השירות למולדת התחיל בגדנ"ע בגיל 14. בן 16 עבר קורס מ"כ ומשסיימהו הדריך בהצלחה נערים בני גילו. בינתיים למד את מלאכת הדפוס, והעבודה וההדרכה בגדנ"ע מילאו את כל זמנו. נתמנה לראש מחלקה בגדנ"ע, אך משלא יכול להמשיך בעבודה בגלל חיכוכים עם הגבוהים ממנו, קיבל תפקיד אחראי וסודי ב"הגנה" והמשיך בו עד לראשית מלחמת-השחרור.
הפסיק את עבודתו בבית-הדפוס וחיפש דרכים אחרות בחיים (לצאת לקיבוץ, להתגייס למשטרה וכו'), ותוך כדי כך מצא מקום למרצו התוסס בעבודה אחראית וקשה בבניית בית הוריו. משנחנך הבנין חזר למסלול העבודה הסדירה ובאביב תש"ז נתקבל כחבר בדפוס הקואופרטיבי "הדיוק" של "הפועל המזרחי" בתל-אביב ואף נבחר לחבר ההנהלה, שקד על שכלול הסדר בעבודה והנקיון במפעל, וראה לפניו את עתידו בחיי עבודה ואושר עם נערתו בחירת לבו.
והנה החלה המלחמה, ובלי לגמור את חשבונותיו בבית-הדפוס מיהר להתיצב לשירות המולדת. נתמנה מיד למפקד כיתה, עבר קורס מ"כ חי"ש, המשיך בפיקוד ובהדרכת מחלקה של בני מושבות השרון, שימש גם בתפקיד סגן מפקד מחלקה. השתתף בראש אנשיו בשמירה על גשר הירקון, בהדיפת התקפה על התחבורה לרמת-הכובש, בפעולה נגד הכפר ג'לג'וליה. בה נפלו 10 ערבים, בכיבוש תל-ליטוינסקי, סלמה ועוד. גם בפעולות תרבות ובמסיבות רומם את רוח אנשיו. הוצע לו ללכת לקורס מ"מ קרבי ומתוך ענוה סירב לשמש בדרגה גבוהה יותר.
ב-4 במאי 1948 נשלח בראש מחלקה להתקפת הסחה על הכפר קרע בואדי-ערה, החזיק מעמד יום תמים במחצית הכפר נגד כוח ערבי עדיף פי כמה. משהושגה המטרה שלמענה בוצעה פעולת ההסחה, נצטווה לסגת עם אנשיו. בעת שניסה להציל חבר פצוע פגעו שני כדורים בבטנו. שכב חודש ימים בבית-החולים ביילינסון ונותח פעמיים. השתדל להרגיע את הוריו כשביקרוהו, וכשביקרו אצלו חבריו התעניין בכל הנעשה בארץ ואת פגיעת הכדורים בו ראה כעלבון אישי. נאבק בגבורה עם יסוריו עד שמת ב-4.6.1948 בו ביום נקבר בכפר-סבא.
נגישות
