8 מיתוסים על כולסטרול והאמת שמאחוריהם

3. "רק אם אני אוכל מזונות עשירים בכולסטרול אז יהיה לי כולסטרול גבוה"

האמת היא שהנושא הזה קצת יותר מורכב ממה שחושבים. ד"ר לג'וי מסבירה כך: "הכולסטרול שאדם אחד צורך לא בהכרח נמצא ביחס ישיר עם רמות הכולסטרול שלו. אכילת סוכרים או פחמימות פשוטות יכולה להביל לרמות כולסטרול גבוהות אפילו אם אדם לא צורך הרבה כולסטרול כשלעצמו". בנוסף ד"ר לג'וי מבהירה ש"אנשים שמתאמנים נוטים פחות לראות קפיצות בכולסטרול שלהם לאחר אכילת מזונות עם תכולת כולסטרול גבוהה בהשוואה לאנשים שמנהלים אורח חיים יושבני".

עם זאת, כמובן לא רק פחמימות וסוכרים פשוטים הם הסכנה היחידה – ברור שגם מאכלים שעשירים ברכיבי כולסטרול ושומן רווי עלולים להביא לקפיצה ברמות הכולסטרול בגוף. "אנחנו לא הולכים לחנות וקונים חבילת כולסטרול" מבהיר ד"ר גרנפילד, "אבל אנחנו קונים בשר אדום, גבינות וביצים. בשר אדום מכיל הן שומן רווי והן כולסטרול. כולסטרול הוא תוצר מן החי, כך שמוצרי מזון שמכילים שומן רווי לא רק שמעלים את רמות הכולסטרול, אלא ספציפית את הכולסטרול הרע, ה-LDL, שמשתקע בדפנות של עורקי הדם שלנו".

4. "כולם צריכים לכוון לאותם מדדי כולסטרול"

עוד מיתוס רווח יחסית הנוגע לכולסטרול גורס שמדדי כולסטרול הם דבר הנתון במספרים קבועים שכולם צריכים לשאוף אליהם. ד"ר פז מבהיר בתוקף שזה לא נכון כלל ומסביר ש"רמת היעד של כולסטרול מבוססת על השאלה האם יש לך היסטוריה של מחלות מסוימות – כמו התקפי לב או שבץ – ועל הסיכון להתפתחות הבעיות האלו, המבוסס על דברים כמו גיל ועל השאלה האם יש לך לחץ דם גבוה".

ד"ר גרינפלד מחזק את דבריו של ד"ר פז ומדגיש שהנחיות הכולסטרול שפורסמו על ידי אגודת הלב האמריקאית, המכללה האמריקאית לקרדיולוגיה ואגודת הליפיד הלאומית, קוראות למיתוס שעל כולם לכוון לאותם מדדי כולסטרול שווים "הצהרה מוטעית". הוא מסביר ומבהיר: "לאלו מאיתנו שאין להם אף בעיה לבבית, רמות הכולסטרול הרע (LDL) בדם צריכות להיות פחות מ-100 מיליגרם לדציליטר (mg/dl). אך אם אתם סובלים ממחלה לבבית או עורקית – היסטוריה של התקפי לב, שבץ או כל מחלת כלי דם אחרת – ובייחוד אם יש לכם סוכרת, יעד כולסטרול ה-LDL שלכם צריך להיות פחות מ-70 מיליגרם לדציליטר, אם לא פחות מכך".

5. "רק גברים צריכים להיות מודאגים לגבי רמות כולסטרול"

זהו מיתוס עקשני במיוחד, ששורשיו מימים ימימה, אך כמובן שגם הוא לא מדויק בעליל – ואף נהפוך הוא, שגוי לחלוטין כשמסתכלים על הנתונים. ד"ר פז מסביר שעל פי המרכזים למניעת מחלות והפצתן בארה"ב, במהלך 2015-2018, השכיחות של מקרי כולסטרול גבוה בקרב מבוגרים בארה"ב עמדה על 11.4%. כששוקלים גברים נגד נשים, רואים שהשכיחות של כולסטרול כללי גבוה בקרב גברים הייתה 10.5% ובקרב נשים – 12.1%".

"מחלות לב הן "מעסיק שוויוני" נותן ד"ר גרינפלד מטאפורה משלו למצב, ומסביר: "נשים, לאחר שהן מאבדות ההשפעות המגנות של הורמוני האסטרוגן, מתחילות להאיץ את הסיכון שלהן למחלות לב ומפתחות אותו סיכון כמו אצל גברים. למעשה, מכיוון שנשים מפתחות התקפי לב בגיל מאוחר יותר וחיות זמן ארוך יותר, יותר התקפי לב מתועדים באוכלוסייה הנשית מאשר בגברים בצורה שנתית". התוצאות של התקפי לב אצל נשים, אומר ד"ר גרינפלד, חמורות יותר מאצל גברים, והן בסיכון גבוה יותר לתמותה כתוצאה מהתקפי לב מאשר מסרטן השד.

6. "אין שום דבר שאני יכול לעשות בנוגע לרמות הכולסטרול שלי"

מיתוס זה הוא לרוב מפלטם של המיואשים והמדוכאים, כזה שבינו ובין המציאות אין ברוב המקרים שום קשר. לפי ד"ר פז "לצד לקיחת תרופות לצמצום הכולסטרול, ניתן לשפר את רמתו בגוף על ידי שמירה על אורח חיים בריא, אכילת המזונות הנכונים, ביצוע תרגילי כושר והימנעות מעישון ומשימוש מופרז באלכוהול".

ולא רק שספורט ודיאטה הם חשובים לצורך הורדת הכולסטרול וצריכים להיות הצעדים הראשונים שתיקחו במקום הנפילה לייאוש, אלא גם שנטילת סטטינים היא גם דרך יעילה לחזק את התהליך. הסטטינים זמינים לשימוש משנת 1987, מסביר ד"ר גרינפלד, והסטטינים החדשים מקושרים ליעילות משופרת, בטיחות שימוש ופחות תופעות לוואי". ד"ר גרינפלד גם מבהיר שהמדע ממשיך לעבוד ולהמציא פיתוחים לטיפול בבעיה הנפוצה הזו – כמו למשל חומר בשם מעכבי PCSK9 הניתן בזריקה והוכח כמוריד בדרמטיות את מינוני הכולסטרול לרמות שלא ראינו כמוהן לפני כן, ובנוסף הוא גם בטוח לשימוש וגורם לתופעות לוואי בודדות.