מי איבד את אירופה?

אנא קחו את הזמן לקרוא ולהבין מה כתוב כאן ,ושילחו זאת אל כל אדם חופשי, כי דעו  - זה כל כך ומאד חשוב.

דבריו של יו"ר מפלגת החירות של הולנד, וילדרס, שנאם במלון ׳ארבע עונות׳, בניו יורק:

חברים יקרים, תודה רבה לך על שהזמנתם אותי.

אני בא לאמריקה עם משימה חשובה. עתה המצב  כבר לא טוב ב׳עולם הישן׳ (אירופה), ישנה סכנה עצומה מנשוא, ועם זה מאוד קשה להיות אופטימיים.

אנו עלולים להיות בשלבים האחרונים של האיסלאמיזציה של אירופה. זה לא רק סכנה ברורה ומיידית לעתידה של אירופה עצמה, זה איום על אמריקה ועל ההישרדות המוחלטת של המערב.

ארצות הברית תהייה המעוז האחרון של התרבות המערבית, מול אירופה איסלאמית. זה יקרה תוך דור או שניים, כשארה"ב תישאל את עצמה: "מי איבד את אירופה?"

ראשית, אתאר את המצב בשטח באירופה ואז, אני חייב לומר כמה דברים על האיסלאם. לבסוף, אני אספר לכם על הפגישה בירושלים.

אירופה, אתם יודעים, משתנה. ראיתם בטח את ציוני הדרך. אבל בכל הערים הללו, לפעמים במרחק כמה רחובות מן היעדים התיירותיים שאתם מטיילים בהם, קיים עולם אחר. זהו העולם של החברה המקבילה שיצרה ההגירה המוסלמית ההמונית.

בכל רחבי אירופה קמה ועולה מציאות חדשה: שכונות מוסלמיות שלמות שבהן מתגוררים מוסלמים , ובהן בקושי נראים מעטים מהילידים המקומיים. אנו עוד  נצטער על כך. זה כולל אפילו גם את חוסר נוכחות המשטרה. זהו עולם של כיסויי ראש, שבו נשים מסתובבות בכסויי ראש דמויי אוהלים, עם עגלות תינוקות, וקבוצה של ילדים. בעליהן של הנשים הללו, או, ה״מעבידים״ אם אתם מעדיפים, הולכים שלושה צעדים קדימה מהן. מסגדים ניבנים בפינות רחוב רבות. בחנויות יש שלטים שאתה ואני לא יכולים לקרוא.

אתה תתקשה למצוא כל סימן של פעילות כלכלית. אלה הם גטאות מוסלמיים הנשלטים על ידי קנאים דתיים. אלו הן שכונות מוסלמיות, כמו פטריות שצצות בכל עיר בכל רחבי אירופה. אלו הם אבני הבניין, חלק משליטה טריטוריאלית של יותר ויותר חלקים גדולים של אירופה, רחוב אחרי רחוב, שכונה אחריי שכונה, עיר אחרי עיר. כיום יש אלפי מסגדים ברחבי אירופה, עם קהיליות הרבה יותר גדולות, מאשר כנסיות. ובכל עיר אירופאית קיימות תוכניות לבניית ״סופר מסגדים״ ולגמד את כל הכנסיות באזור.

המסר הוא ברור: אנחנו השולטים פה!

בתי ספר ממלכתיים רבים בבלגיה ובדנמרק מגישים רק מזון ״חלאל״ (הכשר מוסלמי) לכל התלמידים.

בעבר, אמסטרדם הייתה מאוד סובלנית להומואים ולסביות. כיום,  הם מוכים באופן כמעט שיטתי על ידי המוסלמים. נשים לא מוסלמיות התרגלו לשמוע שקוראים להן באופן שגרתי "זונה, זונה".

צלחות-לווין לא מופנות אל תחנות טלוויזיה מקומיות, אלא לתחנות של ארץ המוצא של המהגרים המוסלמים.

בצרפת, למורים בבית הספר מומלץ להימנע מסופרים וספרים שעלולים להישמע כמתקפה על המוסלמים, כולל וולטר דידרו; הדבר נכון יותר ויותר לדרווין. ההיסטוריה של השואה כבר לא יכולה להילמד בבתי הספר בגלל ה׳רגישות המוסלמית׳ לנושא.

באנגליה , המשפט השרעי המוסלמי כעת, כבר חלק רשמי של מערכת המשפט הבריטית.

באזורים רבים של שכונות רבות בצרפת אסור לנשים ללכת ללא כיסוי ראש.

בשבוע שעבר גבר כמעט מת לאחר שהוכה על ידי מוסלמים בבריסל, כי הוא פשוט שתה במהלך חודש הרמדאן.

היהודים נמלטים מצרפת במספרי שיא, במנוסה מהגל הגרוע ביותר של אנטישמיות מאז מלחמת העולם השנייה. השפה הצרפתית כיום נפוצה ביותר ברחובות תל אביב ונתניה, שבישראל.

אני יכול להמשיך לנצח עם סיפורים שכאלה. סיפורים על איסלאמיזציה. באירופה חיים כיום 54 מיליון מוסלמים.

אוניברסיטת סן דייגו חישבה לאחרונה כי אחוז מדהים של 25 אחוז מהאוכלוסייה באירופה תהיה מוסלמית כבר בעוד 12 שנים מעכשיו. ברנרד לואיס חזה רוב מוסלמי עד סוף המאה הנוכחית. עכשיו אלה רק מספרים. והמספרים לא היו מאיימים אם למהגרים המוסלמים היה רצון עז להיטמע בחברה שלנו. אבל הסימנים לכך מעטים מאוד. ממחקרי pew דווח כי מחצית המוסלמים הצרפתים מעדיפים להראות את נאמנותם לאסלאם יותר מאשר את נאמנותם לצרפת.

שליש מהמוסלמים הצרפתים לא מתנגד לפיגועי התאבדות.

המרכז הבריטי לאחדות-חברתית דיווח כי שליש מהסטודנטים המוסלמים בבריטניה הם בעד שלטון הח'ליפות.

המוסלמים דורשים את מה שהם מכנים "כבוד". ואת זה אנחנו נותנים להם בכבוד. ואיך? יש לנו חגים מוסלמיים רשמיים בכמה ממדינות אירופה.

היועץ המשפטי לממשלה הנוצרית הדמוקרטית מוכן לקבל את שיטת חוק השריעה בהולנד אם יהיה רוב מוסלמי. יש לנו חברי קבינט עם דרכונים ממרוקו וטורקיה. הדרישות המוסלמיות נתמכות על ידי התנהגות בלתי חוקית, החל בפשעים קטנים ובאלימות אקראית, למשל נגד עובדי אמבולנס ונהגי אוטובוס, ועד כדי מהומות בקנה מידה קטן. בפריז ראינו את המרד שהייה בפרבר ההכנסה הנמוכה, banlieus.

אני קורא לפושעים ההם "מתנחלים". כי זה פשוט מה שהם.

הם לא באים להשתלב בחברה שלנו, הם מגיעים כדיי לשלב את החברה שלנו אל ה״דאר-אל-איסלאם״ שלהם (מערבית= Dar al-Islam: دار الإسلام): בית-האיסלאם. ולכן, הם מתנחלים.

הרבה מהאלימות ברחוב שהזכרתי מכוונת באופן בלעדי נגד הלא מוסלמים, וזה מכריח ילידים אירופאים רבים לעזוב את השכונות שלהם, את עריהם, את ארצותיהם. יתר על כן, אין להתעלם מעכשיו לקולות ההצבעה שלהם.

הדבר השני שאתם צריכים לדעת הוא את החשיבות של הנביא מוחמד. את התנהגותו ה״מופתית״  לגביי כל המוסלמים לא ניתן לבקר. אם מוחמד היה איש של שלום, נניח, כמו גנדי ההודי או אמא תרזה, לא הייתה כל בעיה. אבל מוחמד היה מצביא, רוצח המונים, פדופיל, והיה נשוי לכמה נשים - בעת ובעונה אחת. המסורת המוסלמית מספרת לנו איך הוא השתתף בקרבות, איך הוא רצח את אויביו ואף את שבויי המלחמה שלו הוציא להורג. מוחמד עצמו טבח את בני השבט היהודי ׳באנו קריט'ה'.

אז אם זה טוב לאיסלאם, הוא טוב. אך אם הוא רע לאיסלאם, זה יביא רעה עליכם. אל תיתנו לאף אחד להטעות אתכם לגביי האיסלאם כדת. בטח, באיסלאם יש אלוהים, וגם ׳אחרי-המוות׳  וכן" 72 בתולות". אבל במהות, האיסלאם הוא אידיאולוגיה פוליטית בלבד.

האיסלאם הוא מערכת אשר קובעת כללים מפורטים עבור החברה ועבור חייו של כל אדם. האיסלאם מבקש להכתיב כל היבט של החיים. האיסלאם פירושו - 'כניעה'. האיסלאם אינו תואם לא חופש ולא דמוקרטיה, משום שהוא שואף ל"חוקי השריעה".

אם אתם רוצים להשוות את האיסלאם למשהו, השוו אותו לקומוניזם או סוציאליזם לאומי, אלה הם כל האידיאולוגיות הטוטליטריות. עכשיו אתם יודעים למה קרא וינסטון צרצ׳יל לאסלאם ״הכוח המדרדר ביותר בעולם״, ומדוע השווה את מיין קאמפף לקוראן.

הציבור קיבל בלב שלם את הנרטיב הפלשתיני, ורואה את ישראל כתוקפן. חייתי בארץ זו וביקרתי אותה עשרות פעמים. אני תומך בישראל.

ראשית, משום שהיא המולדת היהודית אחרי אלפיים שנות גלות, עד וכולל אושוויץ. שנית, בגלל שזו דמוקרטיה, ושלישית מפני שישראל היא קו ההגנה הראשון שלנו.

מדינה זעירה זו ממוקמת על קו השבר של הג'יהאד, ומתסכלת את ההתקדמות הטריטוריאלית של האיסלאם.

ישראל פשוט סופגת את המכות שנועדו לכולנו.

אם ישראל לא היתה שם, האימפריאליזם האיסלאמי היה מחפש ומוצא מקומות אחרים כדי לשחרר את האנרגיה שלו ואת הרצון שלו לכיבוש. בזכותם של הורים ישראלים, ששולחים את ילדיהם לצבא, ושוכבים ערים בלילה, הורים באירופה ובאמריקה יכולים לישון היטב ולחלום, בלי להיות מודעים לסכנות הקרבות.

רבים באירופה טוענים בעד נטישת ישראל רק בכדי להתמודד עם תלונותיהם של המיעוטים המוסלמיים שלנו בערי אירופה. אבל אם ישראל הייתה, חס וחלילה, ״נעלמת״, זה לא יביא כל נחמה למערב. וזה לא אומר שיהיה לפתע שינוי פתאומי בהתנהגות המיעוטים המוסלמיים אצלנו, ופתאום המוסלמים יקבלו את הערכים שלנו.

אדרבא, סופה של ישראל היה נותן עידוד עצום לכוחות האיסלאם.

הם היו, ובצדק, רואים את מותה של ישראל כהוכחה נחרצת לכך שהמערב חלש. הסוף של ישראל לא יקטין ויפתור את הבעיות שלנו עם האיסלאם, זאת תהיה רק ההתחלה! זה אומר תחילת הקרב הסופי על השליטה בעולם.

אם הם יכולים להשיג את ישראל, הם יכולים להשיג את הכל.

לכאורה, כל המבקרים והעיתונאים של האסלאמיזציה אוהבים לתת תוויות כלשהן כמו "קיצונים ימניים" או "גזענים". בארצי, הולנד, 60 אחוזים מהאוכלוסייה עכשיו רואים את העלייה ההמונית של המוסלמים כטעות מספר אחת במדיניות שלנו מאז מלחמת העולם השנייה. ועוד 60 אחוז רואים באיסלאם כאיום הגדול ביותר. ועם זאת, עדיין קיימת באירופה סכנה גדולה אפילו יותר מפיגועים, כאשר המחשבה שאמריקה תהיה כזאת  שנשארת האחרונה במערכה...

האורות עשויים להיכבות באירופה מהר יותר ממה שאתם יכולים לדמיין. אירופה איסלאמית זוהי אירופה ללא חופש ודמוקרטיה, שממה כלכלית, סיוט אינטלקטואלי, וכמובן הפסד של עוצמה צבאית לאמריקה - כבת בריתה האירופית, שתהפוך בין לילה לאויבתה, אויבת עם פצצות אטום. אם אירופה תהפך לאיסלאמית, זה ישאיר את אמריקה לבדה לשמר את המורשת של רומא, אתונה וירושלים.

חברים יקרים, החירות היא היקרה ביותר במתנות. הדור שלי לא היה צריך להילחם על החופש הזה, החופש הוצע לנו על מגש של כסף, על ידי אנשים שנלחמו על כך בחייהם ובמותם. בכל רחבי אירופה, בתי הקברות האמריקאים מזכירים לנו את הבחורים הצעירים שמעולם לא עשו את הדרך בחזרה הביתה, ואשר את זיכרונם אנו מוקירים.

הדור שלי הוא לא ה׳בעלים׳ של החופש הזה, אנחנו רק האפוטרופוסים שלו. תפקידנו הוא רק לשמור ולמסור את זכות החירות הזאת לילדים שבאירופה באותה מדינה בה הוא הוצע לנו.

אנחנו לא יכולים לדון ולסגור עסקות עם המולות והאימאמים המוסלמים. דורות העתיד לעולם לא יסלחו לנו. אנחנו לא יכולים לבזבז את החירויות שלנו. אין לנו פשוט את הזכות לעשות זאת.

אנחנו מוכרחים לעשות פעולה הכרחית עכשיו כדי לעצור את הטיפשות האסלאמית להרוס את העולם החופשי שאנו מכירים.