print header

החרטות עליהן לא נסלח לעצמנו

חרטה היא רגש מהסוג שאדם נוטה להרגיש כאשר הוא חש שהוא קרוב למותו, אז הוא נזכר במה שהביא לו אושר ובמה שיכול היה להביא אותו לאושר.

ברוני וור, אחות פליאטיבית, חקרה חולים שהיו במצב בו הם קרובים למותם אך מודעים לעצמם ולא מטושטשים, ושאלה אותם מה היו עושים אחרת. היא מצאה כי ישנן 5 חרטות עיקריות שחוזרות אצל מרבית האנשים.
אנחנו בעיקר לא משכילים לבחור באושר, או כמו שהיא אמרה "רבים מאיתנו לא מבינים שאושר זו אפשרות, עד שהסוף קרב".
ברוני מספרת כי למדה מכך שיעור מרתק על החיים, על היופי בהם, על החמלה שאנשים חשים כאשר כבר אין טעם לכעוס ועל הרגשת הפיספוס.
אנחנו מקווים שתקראו, תפנימו ואלה יהיו 5 הדברים שתהיו גאים בעצמכם שהשגתם בחייכם, ולא 5 החרטות שלכם.

 

1. הלוואי שהיה לי את האומץ לחיות חיים בהם אני נאמן לעצמי ולרצונות שלי, ולא לציפיות של אחרים ממני.
זו החרטה הנפוצה מכל. כאשר אנשים מבינים שחייהם על סף קיצם, הם מביטים לאחור על החלומות שלא מימשו. רוב האנשים לא מימשו אפילו חצי מהציפיות שלהם, והלכו לעולמם כשהם יודעים שזה בגלל בחירות שעשו, או שלא עשו.

חשוב מאוד לכל הפחות לנסות למצות את השאיפות שלנו, כי ברגע שנאבד את בריאותנו זה כבר יהיה מאוחר מדי.
בריאות מביאה חופש, רק מעטים מבינים זאת.

 

 


2. הלוואי שלא הייתי עובד כ"כ קשה.
זוהי חרטה שהגיעה מכל חולה ממין זכר שהרגישו כי פיספסו את התבגרות ילדיהם ואת בנות זוגם. גם נשים דיברו על החרטה הזאת, אבל בעיקר בדורנו ופחות בדורות קודמים. ככל שהאישה צעירה יותר, החרטה הזאת נפוצה יותר, כיוון שבדורנו נהוג שגם האישה מפרנסת.

על ידי פישוט דרך החיים שלך תוכל לעבוד פחות קשה, לא תזדקק להכנסה גדולה כ"כ כיוון שסגנון החיים שלך יהיה קל יותר למימון.
אנשים רבים עובדים שעות רבות וקשות במחשבה שהם יוצרים סגנון חיים טוב יותר לעצמם, אבל מה שבאמת קורה זה שלא נשאר להם שום דבר מעבר לשעות העבודה. לא לילדים, לא לבנות זוגם ולא לעצמם.

3. הלוואי שהיה לי את האומץ להביע את רגשותיי.
אנשים רבים מדכאים את הרגשות שלהם כדי לשמור על יחסים טובים עם אחרים. כתוצאה מכך הם יצרו שכבות של טינה ומרירות בליבם ומחקרים רבים הוכיחו מעל לכל ספק, כי יש קשר ישיר בין התפתחות של מחלות מסויימות למרירות ועצירות נפשית.

אנחנו לא יכולים לשלוט על התגובות של האחר, אבל לתגובה שלהם יש גם קשר לצורה שבה אנו אומרים את הדברים. כאשר הם מבינים שאנו מדברים בכנות ולא מתוך כעס או הקנטה, יהיה להם את הרצון להקשיב ולהפנים, הדבר גם ישדרג את מערכת היחסים בעתיד. איך שלא נסתכל על זה, הניצחון כולו שלנו.

4. הלוואי שהייתי שומר על קשר עם חבריי.
לעיתים קרובות אנשים לא באמת מבינים את מלוא היתרונות של חבר ותיק, עד שהם גוססים ואז הקושי לאתר אותם הוא גדול. רבים הפכו שקועים כ"כ בחייהם עד שהניחו בצד חברויות יקרות של שנים. ברוני נתקלה בחרטות רבות של אנשים לגבי חברויות שהזניחו בגלל חוסר השקעה, זמן או אכפתיות. אבל כולם מתגעגעים לחבריהם כאשר הם גוססים.

זה נפוץ בעיקר אצל אנשי קריירה עמוסים, אך כאשר אתה מתמודד עם המוות הקרב שלך, כל הפרטים הופכים ללא חשובים. אנשים כן רוצים ללכת מהעולם בידיעה שמצבם הכלכלי הוא טוב, וילדיהם נשארים עם פחות דאגות, אבל בסופו של דבר מה שעושה את ההרגשה הטובה היא האהבה, שחלק גדול ממנה מתבסס על יחסינו עם חברינו הקרובים.


 


5. הלוואי שהיה נותן לעצמי להיות מאושר.
זוהי חרטה, לכאורה, מפתיעה מאוד. אבל גם כאן, אנשים פשוט לא מבינים שאושר הוא אופציה קיימת ובחירה שלהם.
הם נשארים תקועים בדפוסים ישנים והרגלים קבועים, במה שנקרא "נוחות" אבל מעשית הוא ההיפך המוחלט. הפחד שלהם משינוי הוא בעיקר ממה החברה תגיד, איך יסתכלו עליהם ומה יהיו ההשלכות.

הפחד הזה מוטעה, הוא לא שווה את מה שתרגישו בעתיד. השתוקקו לעשות כרצונכם בהחלטות החשובות בחייכם, כי כאשר תהיו על ערש דווי תסתכלו אחורה, על הדרך שעשיתם, ותרצו לראות אותה סלולה בדרך שאתם בחרתם לסלול. לא בדרך שמישהו החליט עבורכם.

 

 

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.