המשפחה שלנו היא אחד מהמקורות הכי גדול לבדיחות. בין היתר תוכלו למצוא כאן בדיחות על אבות בדיחות על אמהות, בדיחות על ילדים, בדיחות על אחים, בדיחות על סבא, בדיחות על סתבא, בדיחות על נכדים, בדיחות על נינים, בדיחות על דודים, בדיחות על דודות, בדיחות על הורים ועוד..
בדיחות על משפחה כוללות בתוכן מגוון ענק של בדיחות כגון, בדיחות על אבות בדיחות על אמהות, בדיחות על ילדים, בדיחות על אחים, בדיחות על סבא, בדיחות על סתבא, בדיחות על נכדים, בדיחות על נינים, בדיחות על דודים, בדיחות על דודות, בדיחות על הורים ועוד..
לאבא אחד נמאס מזה שבנו חי חיי רווקת על חשבון הוריו בגיל מאוחר, והוא החליט שהגיע הזמן למצוא לו שידוך. יום אחד הוא נכנס לחדר של בנו והודיע לו: "אתה כבר לא ילד קטן ואתה כבר צריך למצוא לך אישה ולהקים משפחה. בשבוע הבא אתה תכיר את הבחורה שאני בחרתי לך והיא תהייה אשתך". הבן כמובן החל להתנגד ולצעוק על אביו שאין לו שום זכות להחליט עבורו על נושאים שכאלה, אבל האבא פשוט אמר "היא הבת של ביל גייטס", והבן ההמום מיד הסכים לבחירה של אביו. "אבל תגיד לי רק דבר אחד", שאל הבן, "למה שהבת של ביל גייטס תרצה להתחתן איתי?"
"תסמוך עלי, יש לי תוכנית..." אמר האבא. למחרת האבא שלח מייל לביל גייטס בו הוא מבקש את רשותו לחתן בין הילדים שלהם. בשל העובדה שמדובר בהצעה חריגה מאוד האבא קיבל תשובה ישירה ממר גייטס בכבוד ובעצמו, ששאל מדוע עליו להסכים לבקשה ההזויה הזאת. האבא ענה מייל תגובה קצר וענייני "כי הבן שלי הוא הסמנכ"ל של פייסבוק". למרבה ההפתעה ביל גייטס השיב שאם כך בהחלט יש אפשרות לשקול את הזיווג בחיוב...
למחרת האבא שלח הודעה למארק צוקרברג, מנכ"ל פייסבוק, בו הוא מציע לו למנות את בנו לסמנכ"ל של החברה. גם הפעם האבא זכה לתגובה סקפטית ואפילו מזלזלת: "למה שאני ארצה למנות את הבן שלך לסגן שלי?!" שאל צוקרברג המבולבל. האבא פשוט ענה "כי הבן שלי הוא החתן של ביל גייטס".
החתונה התקיימה שבוע לאחר מכן, וככה עושים עסקים!
חזי, חיים ודוד תמיד היו יושבים ביחד בקיוסק השכונתי לפחות פעם אחת בכל שבוע לקפה וסיגריה, ובכל פעם שנפגשו הם היו מדברים על כל נושא שבעולם, מכדורגל ועד לשיחות על החיים.
באחד מהמפגשים עלתה השאלה מה כל אחד מאנשי החבורה היה עושה לו היו נשארים לו רק עוד 4 שבועות לחיות...
חיים התחיל ואמר: "אני אלך לבית הכנסת בכל יום, אתפלל ואבקש סליחה על כל הדברים הרעים שאי פעם עשיתי. בשאר הזמן אני אתנדב ואנסה לעזור לנזקקים כמה שיותר".
חבריו הנהנו בראשם והסכימו שמדובר בתוכנית מעולה, ושחשוב מאוד לנקות את המצפון ולעזור לזולת כמה שיותר לפני שעוברים לעולם הבא.
דוד המשיך ואמר: "הרעיון שלך טוב, אבל אני לא הייתי מבזבז זמן על זרים והייתי פשוט משקיע את כל זמני בבילוי עם המשפחה. בטח הייתי לוקח את הילדים לאיזו חופשה מדהימה או מתפטר מהעבודה ומבלה איתם בבית את כל ארבעת השבועות האלה".
פעם נוספת כל החברים הסכימו שמדובר בתוכנית מעולה, ושהילדים הם באמת אחד מהדברים החשובים ביותר בעולם.
חזי חשב במשך דקות ארוכות עד שלבסוף אמר: "אני הייתי מתקשר אל חמותי, בא אליה הביתה ולוקח אותה ואת אשתי בגרוטאה הישנה הזאת שהיא נוהגת עליה לטיול בכל רחבי הארץ. אני אשבור את הרדיו, נישן כל לילה בשטח, נאכל טונה ולחם, אני אפסיק לעשן וכל הדרך אני אסע רק על 60 קמ"ש".
שני חבריו היו מבולבלים לחלוטין ולאחר רגע ארוך של שתיקה, חיים לבסוף שאל את חזי למה הוא ירצה לבלות ככה את החודש האחרון של חייו.
"אהה זה קל מאוד להסביר", ענה חזי, "נכון אומרים שהזמן טס כשאתה נהנה? אז לפי כמות הסבל שאני הולך לחטוף, ה-4 שבועות האלה יעברו לי כמו 4 שנים!"
אמו ואביו של שון בן ה-7 רצו לצאת לארוחת ערב רומנטית במסעדה אחרי זמן רב שלא הזדמן להם, ולשם כך הם שכרו בייביסיטר שתשמור על ילדם הקטן. בנוסף אליה, הם גם הביאו לבנם ערכה להרכבת מסילת רכבת יחד עם רכבת חשמלית, בה יוכל לשחק להנאתו בזמן שלא יהיו בבית מבלי לעשות יותר מדי צרות לבייביסיטר.
לאחר שהוריו של שון יצאו הוא סיים להרכיב את הרכבת ומיד החל לשחק איתה, והבייביסיטר שלו התפנתה לדבר בטלפון במטבח. כמה דקות אחרי שהתחיל שון לשחק עם הרכבת הוא עצר אותה והכריז בקול: "כל החארות שעל הרכבת וצריכים להגיע לחיפה, תעיפו את התחת שלכם מפה ותחליפו רכבת! כל החארות שעולים עכשיו על הרכבת, תזיזו את התחת שלכם ותמצאו מקום כי היא יוצאת עשיו!"
כשהבייביסיטר שמעה זאת היא נרתעה מיד ואמרה לו שמאוד לא מנומס להגיד את המילים שהוא אמר. שון המשיך להתחצף וצעק על הבייביסיטר שלא תגיד לו מה לעשות, אז היא החליטה להעניש אותו ואמרה: "לך לחדר שלך לחצי שעה ותחשוב על מה שאמרת! אחרי זה תוכל להמשיך לשחק ברכבת שלך, אם תלמד לדבר יפה". שון ציית בחוסר רצון לדבריה ונכנס לחדרו.
כעבור חצי שעה הגיח שון מחדרו והמשיך לשחק בערכת הרכבת שלו, בעוד שהבייביסיטר דיברה בטלפון במטבח. כמה דקות אחרי שהתחיל לשחק, שון עצר את הרכבת והכריז בקול: "כל הנוסעים שיורדים מן הרכבת, אל תשכחו לקחת את התיקים שלכם. תודה שנסעתם איתנו היום ואנחנו מקווים שהייתה לכם נסיעה נעימה."
הבייביסטר התפלאה למשמע הדברים ששון אמר, והוא המשיך בדבריו: "לכל הנוסעים שמצטרפים אלינו, אנא הניחו את התיקים שלכם מתחת לכיסאות וזכרו שאין לעשן ברכבת. אנחנו מקווים שתהיה לכם נסיעה נעימה."
הבייביסיטר התחילה לחייך כשראתה שהצליחה ללמד את שון מעט משמעת, אך הוא המשיך בדיבור: "נוסעים שלא מבינים למה הרכבת איחרה בחצי שעה, תוכלו להגיש תלונה לכלבה שבמטבח."
בחור אחד מתקשר לאימא הפולנייה שלו אחרי הרבה זמן שלא התקשר אליה.
“מה שלומך, לאן נעלמת לי?” שואלת האימא.
“הייתי עסוק אימא, ויש לי משהו חשוב לבשר לך.”
“נו, מה?”
“אני מתחתן… עם אתיופית.”
“אההה, נו, יופי ילד שלי, אתה הבן שלי ואני אוהבת אותך, אז מילא!”
“רגע, אבל יש עוד משהו חשוב.”
“מה עכשיו?”
“ההורים שלה רוצים לבוא אלינו לשישי-שבת, להכיר אתכם.”
“נו טוב, שיבואו, מה לעשות. אתה הבן שלי ואני אוהבת אותך. יהיה בסדר.”
“אבל איפה הם יישנו, אימא?”
“אהה, אתה והכלה האתיופית שלך תישנו בחדר שלך. ההורים שלה יישנו בחדר שלי ושל אבא ואבא יישן בסלון.”
“אימא, ואיפה את תישני?”
“אני? עד יום שישי אני כבר אמות…”
סבתא מצלצלת ומודיעה שהיא מגיעה לבקר בעוד חצי שעה.
כשהיא מגיעה הנכד רץ אליה, מחבק אותה ואומר לה:
"סבתא, לא חסר לנו כלום בבית".
הסבתא שואלת: "מה זאת אומרת?"
עונה הנכד: "כשצלצלת, אמא אמרה: 'רק זה היה חסר לנו..' ועכשיו כשהגעת, כבר לא חסר לנו כלום!!"
אחרי יום ארוך וקשה עם הקטנים שלי שפשוט לא הסכימו להקשיב לשום דבר, הגעתי לאחותי המבוגרת, שכבר הספיקה לעבור את השלב הזה עם הילדים שלה והתרסקתי על הספה...
"נמאס לי, אני לא מבינה מה אני עושה איתם יותר... נראה לי שאני פשוט אמכור אותם למישהו וזהו" אמרתי לה בעייפות.
"אויש יש משוגעת אחת" היא ענתה לי.
- "למה משוגעת, כי אני רוצה למכור אותם?"
- "לא, כי את חושבת שמישהו אחר ירצה לקנות אותם..."
עדנה ואבי, ההורים הגאים של שיראל בת ה-28, מתרגשים לקראת הפגישה הראשונה שלהם עם בן הזוג שלה.
עדנה הכינה את מיטב המטעמים שלה, אבי סידר את הבית למשעי ושם חולצה מכובדת עם עניבה, ושניהם חיכו בקוצר רוח לבואם של הזוג לארוחה.
בשעה 20:00 בדיוק הם שמעו צלצול בדלת, ניגשו בהתרגשות לפתוח אותה וחשכו עיניהם - בתם הטובה שיראל עומדת ליד בריון עם מבט קשוח, תספורת מוהיקן, קעקועים גדולים על זרועותיו ו-3 עגילים על כל אוזן.
לאחר הארוחה, בעת פינוי הכלים, עדנה תפסה את ביתה לשיחה קצרה כד להבהיר לה בדיוק מה היא חושבת: "תקשיבי שיראל, הבחור הזה שהבאת לפה לא נראה אדם נחמד במיוחד".
"נו באמת אמא" אמרה שיראל, "אם הוא באמת לא נחמד, נראה לך הגיוני שהוא היה נותן 500 שעות בשנה למען הקהילה?"
לאחר שעות רבות של טיסה מחו"ל הגיע אבא אחד לפגוש את בנו האהוב, שמציין שתי שמחות גדולות בחייו באותו היום - בבוקר הוא מסיים קורס טייס כחניך מצטיין ובערב הוא מתחתן עם בחירת לבו.
"תודה רבה שבאת לראות אותי ועשית את כל המרחק הזה" אמר הבן בהתרגשות כשראה את אביו על רחבת המסדרים בבסיס, "זה מדהים שאתה פה בשביל הטקס וגם בשביל החתונה שלי".
"ברור" ענה האבא וחייך: "לא בכל יום אבא רואה את הבן האהוב שלו מקבל כנפיים ואז ישר מאבד אותן!"
יום אחד, נועה הקטנה התיישבה ליד שולחן המטבח וצפתה באימה בזמן ששטפה את הכלים.
לפתע היא הבחינה שלאמא שלה יש מספר שיערות לבנות שבולטות על ראשה בעל השיער הברונטי.
נועה הסתכלה על אימה במבט מתעניין ושאלה, "אמא, למה יש לך כמה שיערות לבנות?"
אימה של נועה ענתה, "ובכן, בכל פעם שאת עושה משהו שגורם לי להרגיש עצובה, אחת השיערות שלי הופכת לאפורה."
נועה הקטנה חשבה על כך מספר דקות, ואז שאלה, "אמא, למה כל השיערות של סבתא לבנות?"
שלושה ילדים מתווכחים למי יש את האבא הכי מהיר.
"אבא שלי הכי מהיר" אמר שלומי בגאווה, "הוא עובד בתור בנאי והוא יכול לזרוק לבנה מהקומה החמישית, לרוץ למטה במדרגות ולתפוס אותה לפני שהיא פוגעת בקרקע!"
"זה כלום!" אמר גיא, "אבא שלי יותר מהיר! הוא קשת מקצועי והוא יכול לכוון חץ לתוך ראש של זאב, לירות אותו ואז לרוץ ולתפוס את הזאב עוד לפני שהחץ פוגע!"
"וואו" אמר לביא, "אבל אני חושב שאבא שלי מהיר הרבה יותר!"
"למה אתה חושב ככה?" שאלו שלומי וגיא בסקרנות.
"אבא שלי עובד כבר 20 שנה במשרד הפנים״ ענה לביא, ״הוא אמור לסיים לעבוד ב-5 בערב, אבל הוא כזה מהיר שהוא בבית כבר ב-2 בצהריים!"
הגעתם לסבא/ סבתא, אינני בבית כרגע. אם ברצונכם להשאיר הודעה, אנא עשו זאת כעת.
אם הנך אחד מילדי – אנא הקש 1
אם אתה זקוק לבייבי סיטר – הקש 2
אם המכונית שלך עדיין במוסך וברצונך להשתמש בשלי – הקש 3
אם היום יום שישי, לא הספקת לעשות קניות ועלי לרוץ לעשות אותן עבורך – הקש 4
אם עלי לקחת את הנכדים לגן/בית ספר/ כדורגל/ טאיקוונדו/ בלט/ שחיה/ קייטנה / שעורי בר מצווה – הקש 5
אם עלי להחזיר את הנכדים מ- גן/בית ספר/ כדורגל/ טאיקוונדו/ בלט/ שחיה/ קייטנה / שעורי בר מצווה – הקש 6
אם אתה בישיבה ולא תגיע הביתה בזמן ורצונך להיעזר בי לקחת את הנכדים לרופא שיניים/ שיעורי עזר/ קלינאי תקשורת/ פסיכולוג ילדים – הקש 7
אם ברצונך להלין אצלי את הנכדים למרות שזה ערב הברידג' שלי – הקש 8
אם אתה אחד מחברי – מה אתה חושב? למי יש זמן לדבר איתך!!!
ניסים הוא רווק בן 42. יום אחד הוא פגש חבר ותיק ששאל אותו: "תגיד ניסים, למה אתה לא נשוי? לא הצלחת למצוא את הבחורה שתהיה אישה המושלמת בשבילך?"
"האמת, הייתי עם לא מעט נשים שרציתי להתחתן איתן, אבל בכל פעם שהבאתי אחת מהן לפגוש את ההורים שלי, אימא שלי לא התחברה אליה," ענה ניסים.
החבר חשב במשך כמה רגעים, ואז אמר בהתלהבות: "יש לי את הפתרון המושלם בשבילך! תמצא בחורה שהיא בדיוק כמו אימא שלך."
כמה חודשים מאוחר יותר נפגשו השניים שוב, והחבר שאל את ניסים: "נו, מצאת את הבחורה המושלמת? אימא שלך אהבה אותה?"
ניסים הסתכל עליו במבט קודר ואמר לו: "כן, מצאתי את הבחורה המושלמת. היא הייתה בדיוק כמו אימא שלי. צדקת, אימא שלי באמת אהבה אותה."
"אז למה אתה נראה עצוב?" שאל אותו החבר.
"כי עכשיו אבא שלי לא ממש אהב אותה..."
דוגמנית צעירה ומפורסמת התיישבה ליד נער צעיר במטוס נוסעים קטן ותוך כדי הטיסה שלהם, מערבולות אוויר נוראיות גורמות למטוס לרעוד ולהיכנס לצלילה מסוכנת לכיוון הקרקע. מיד הטייס קורא במערכת הכריזה לכל הנוסעים: "חברים, זה נראה רע, תחזיקו חזק!". כולם נכנסים לפאניקה ומתחילים לצרוח, חוץ מהנער הצעיר, שפונה ישירות לדוגמנית שיושבת לידו ואומר: "אני לא מאמין שיכול להיות שאני עומד למות ואף פעם לא נישקתי אישה!"
בלהט הרגע הדוגמנית תופסת את ראשו של הנער ומנשקת אותו בעוצמה. "ואוו זה היה מדהים!" הוא אומר מתנשם, "אבל זה רק גורם לי לחשוב על זה שיכול להיות שאני עומד למות ואף פעם לא הרגשתי איך זה להחזיק חזה של אישה..."
הדוגמנית מהססת לשבריר שנייה, אבל אז נזכרת שהיא כנראה עומדת למות גם כן, אז היא תופסת את שתי ידיו של הנער ומצמידה אותן לחזה שלה. "אני לא מאמין שזה קורה לי!" הנער אומר בהתרגשות, "אולי אני עוד אספיק להפוך לגבר לפני שנתרסק, אולי בבקשה תוכלי להגשים לי את המשאלה הזאת?"
בגלל שהיא מרגישה שהיא כבר מחויבת לנער הצעיר שמולה, הדוגמנית מסכימה ומתחילה לפתוח את חגורת המושב שלה ולהוריד בגדים, אבל אז המטוס מתיישר ומפסיק לרעוד. כל הנוסעים נושמים לרווחה, הדוגמנית המפורסמת נרגעת והנער הצעיר לא מספיק להגשים את משאלתו...
בסיום הטיסה כל הנוסעים שיוצאים מהמטוס לוחצים את ידו של הטייס, שעומד בפתח, ומודים לו בהתרגשות על כך שהצליח להשתלט על המצב ולהציל אותם. רק הנער הצעיר, שמגיח אחרון מהמטוס, יוצא עם פרצוף חמוץ, מתקרב אל הטייס ואומר לו: "אבא, כמה פעמים אני אצטרך להגיד לך את זה? בפעם הבאה תעשה את זה קצת יותר ארוך!"
יום אחד בבית הספר, המורה פונה ליוני הקטן ושואלת אותו: ״יוני, במה אבא שלך עוסק?״
עונה לה יוני: ״אבא שלי הוא קוסם!״
״מעניין מאוד!״ אומרת לו המורה, ״ומה הקסם הכי טוב שלו?״
״הוא חוצה אנשים לשניים״ עונה לה יוני.
״וואו, זה בטח מדהים לראות את זה!״ קוראת המורה בפליאה, ואז שואלת את יוני: ״יש לך אחים ואחיות?״
״כן המורה״ עונה לה יוני, ״חצי אח ועוד שתי חצאי אחיות!״
רופא יהודי צעיר שטס ללמוד רפואה בארה"ב סיים את הלימודים שלו בהצלחה ויצא למסע התנדבות בשמורת אינדיאנים בניו מקסיקו.
כעבור שלושה שבועות הוא מתקשר לאימו ומספר בהתרגשות: "אימא יקרה, בעוד שבוע אני מגיע הביתה עם ארוסתי החדשה לסעודת ראש השנה, היא אינדיאנית ושמה 'כוכב זורח'".
"נחמד לשמוע..." אומרת האימא.
"גם לי יש עכשיו שם אינדיאני" ממשיך הבן, "מהיום אני 'צבי מנתר!' מה את חושבת על זה?"
"נחמד," אומרת האימא.
"למען האמת," הוסיף הבן אחרי מחשבה, "אני חושב שגם את צריכה עכשיו שם אינדיאני כדי לקרב את כל המשפחה".
"אתה לא צריך לדאוג," השיבה האם "יש לי שם ואני גם חושבת שהוא יקרב את המשפחה מאוד".
"באמת?" התפלא הבן "איזה יופי! מה השם?"
"אתה יכול לקרוא לי 'יושבת שבעה'".
מוטי חזר ערב אחד מהעבודה, ואשתו הטרייה שירה קפצה עליו בהתלהבות ואמרה לו: "יש לי חדשות טובות! לא יודע איך להגיד את זה, אבל בקרוב אנחנו הולכים להיות שלושה אנשים בבית במקום שניים..."
"אני לא מאמין!" אמר מוטי הנרגש והזיל דמעה של אושר, "את לא מבינה כמה אני מאושר שזה סוף סוף קורה!"
אשתו שירה ענתה: "אני מאוד שמחה שאתה מרגיש ככה מוטי, אז מחר על הבוקר אמא שלי תעבור אלינו..."
משה וגאולה היו זוג גמלאים מבוגר שהחליט שהגיע הזמן לראות עולם, קנה כרטיסים וטס לאנגליה. לאחר שנחתו הם נעמדו בתור לעמדה של ביקורת הגבולות לצורך בדיקה ביטחונית ומשה ביקש מגאולה שתיתן לו לנהל את מרבית השיחה, היות ושמיעתה החלה להתדרדר מאוד בשנים האחרונות.
כשהגיע תורו של הזוג להציג את הדרכונים שלהם לאיש הביטחון של שדה התעופה הוא החל לשאול אותם סדרה של שאלות בקשר לאופי הביקור שלהם במדינה...
"מה מטרת הביקור שלכם באנגליה?" שאל איש הביטחון.
"הגענו לחופשה כדי לטייל ולנוח קצת" ענה משה.
"מה הוא שאל אותנו?" פנתה גאולה אל בעלה בבלבול.
"לא משנה", השיב משה.
"וכמה זמן אתם מתכננים להיות כאן?" המשיך איש הביטחון.
"חודש" ענה משה, ושוב אשתו פנתה אליו ושאלה "ומה הוא רצה עכשיו?".
"לא משנה", השיב משה בתסכול.
"אני רואה שאתם מתל אביב, הייתי שם פעם לפני כמה שנים, עיר מדהימה אבל חלק האנשים שם היו ממש מעצבנים, רועשים ונודניקים" העיר איש הביטחון, "אנחנו סיימנו כאן, אתם רוצים שמישהו יבוא לעזור לכם עם התיקים?".
הפעם גאולה הקדימה תרופה למכה ומיד שאלה את משה: "אתה מוכן כבר להגיד לי מה זה כל השאלות שהוא שואל אותנו?".
משה העצבני פשוט נאנח והשיב: "הוא אמר שסיימנו עם הבדיקה ואפשר להמשיך".
"מה, כל כך מהר?" שאלה גאולה המופתעת.
"כן, מתברר שהוא מכיר את המשפחה שלך אז הוא לא עשה לנו בעיות".
קשיש אחד שהיה צריך לעבור ניתוח מורכב מתעקש שבנו הרופא יבצע את ההליך.
ביום הניתוח, רגע לפני שהוא מורדם, מבקש הקשיש לדבר עם הבן שלו.
“כן אבא” אומר הבן, “רצית להגיד לי משהו?”
“רק רציתי להגיד לך שתהיה רגוע”, אומר האב בקול רך תוך שהוא מלטף את ידו של בנו, “אתה רופא מצוין, אני מאמין ביכולות שלך ובטוח שתעשה את כל מה שאתה יכול."
- "תודה אבא, אתה בידיים טובות אל תדאג."
- "אני יודע, אבל רק רציתי להזכיר לך שאם הניתוח לא יצליח וחס וחלילה יקרה לי משהו, רק תזכור שאמא שלך תעבור לגור אצלך בבית…”
ילדה קטנה שאלה את אביה: "אבא, כיצד נוצרו בני האדם?"
"אלוהים ברא את אדם וחווה, את הילדים שלהם ואת כל הגזע האנושי", ענה לה אביה.
יומיים לאחר מכן שאלה הילדה את אימא שלה את אותה שאלה.
ענתה לה אימה: "לפני המון שנים היו קופים, מהם התפתח המין האנושי".
הילדה המבולבלת חזרה אל אביה ואמרה: "אבא, איך זה יתכן שאתה אמרת לי שאלוהים ברא את בני האדם ואימא אמרה לי שבני האדם התפתחו מהקופים?"
ענה לה אביה: "ילדתי האהובה, התשובה מאוד פשוטה. אני דיברתי על המשפחה שלי ואימא דיברה על המשפחה שלה!"
עמית ויונתן דיברו אחד עם השני בזמן ההפסקה בבית הספר.
עמית אמר ליונתן: "אני ממש מודאג, אבא שלי עובד 12 שעות ביום כדי שיהיה לי גג מעל הראש ואוכל חם על השולחן"
"נו ו..?" שאל יונתן.
"ואמא שלי מבלה כמעט את כל היום בבישול וניקיונות עבורי. אני ממש מודאג!", אמר עמית בחשש.
יונתן המבולבל אמר לעמית: "מה יש לך לדאוג? נשמע כאילו שהחיים שלך די מסודרים וכיפיים"
עמית אמר בבהלה: "ומה אם הם ינסו לברוח? על זה לא חשבת?!"
זוג עם שלושה ילדים חגג יום נישואים 50 והחליט לארגן ערב משפחתי.
"אימא, אבא, מזל טוב!" הגיע הבן הבכור וחיבק את הוריו "אני מצטער שאיחרתי. היה לי מצב חירום בבית החולים ואתם יודעים איך זה, אז לא היה לי זמן להביא לכם מתנה".
"אל תדאג", אמר האב "הדבר החשוב הוא שהצלחת להגיע".
הבן השני הגיע מיד אחריו "יום נישואים שמח!" הבן הכריז וחיבק את הוריו "אימא, אבא, אתם נראים נהדר. אני מצטער שאיחרתי, פשוט הטיסה התעכבה ומיד לקחתי מונית משדה התעופה הנה, אז לא היה לי זמן להביא לכם מתנה".
"זה שום דבר", אמר האב "אנחנו שמחים שהצלחת להגיע".
בדיוק אז נכנסה הבת "יובל שמח!" צהלה וחיבקה את הוריה "סליחה שאיחרתי, פשוט עברתי משרד והייתי מאוד עסוקה באריזה, כך שלא היה לי זמן להביא לכם מתנה".
"אל תדאגי חמודה", אמר האב "הדבר החשוב הוא שהגעת ושאנחנו כאן היום כולנו ביחד".
אחרי שהם גמרו את הקינוח, אמר האב "יש משהו שאימא שלכם ואני רוצים להגיד לכם כבר זמן רב. אתם מבינים, במרוצת 50 השנים האחרונות, היינו די עניים, אבל בכל זאת הצלחנו לחסוך יפה כדי לשלוח כל אחד מכם לאוניברסיטה. אני ואימא שלכם תמיד ידענו שאנחנו אוהבים זה את זה מאוד, אבל פשוט לא מצאנו זמן כדי להתחתן".
שלושת הילדים קפאו במקומם "אתה מתכוון לכך שאנחנו ממזרים?"
"כן", אמר האב "ממזרים וקמצנים".
יום אחד אני רואה בסופרמרקט סבא הולך עם נכדו בן השלוש. היה ברור שהסב מתקשה להתמודד עם הבכי הבלתי פוסק של הנכד בכל פעם שראה ממתקים, חטיפים או צעצועים וצרח בקולי קולות.
אך עם זאת, הסבא הצליח להתאפק, שמר על קור רוח ואמר בקול רגוע ושלו: "רון, תירגע, זה לא ייקח הרבה זמן".
משלא פסקו הצעקות, המשיך הסב להרגיע בקול מאופק: "רון, תחזיק מעמד, הכל יהיה בסדר. אנחנו מסיימים את הקניות ונצא מפה".
משגברו הצרחות בקופה, מרגיע הסב בשלווה: "רון, אין סיבה להתרגז, נסה ליהנות מהטיול המשותף, ובעוד דקה אנחנו באוטו בדרך חזרה הביתה".
בחנייה, בעודו מעמיס את המצרכים, לא התאפקתי וניגשתי אל הסב. "תשמע, אני חייבת להגיד לך, אתה פשוט סבא מדהים. איך דיברת אל הילד ואיך הרגעת אותו בקור רוח למרות העצבים. רון הוא ילד בר מזל שיש לו סבא כמוך".
"תודה", אומר הסב, "אבל רון זה אני. לנודניק הקטן והמעצבן הזה קוראים נועם..."
יותם ונועה אוהבים מאוד אחד את השנייה. אמנם הם רק בני 7, אבל הם מכירים שנים, וכל יום מסתובבים ומשחקים יחד. יום אחד הם מדברים ביניהם ומגיעים למסקנה שהם רוצים להיות כמו ההורים שלהם ולהתחתן.
יותם מחליט לפנות ליוסי, אביה של נועה, ולבקש ממנו את ידה. הוא צועד בגאווה אל האב ואומר: "נועה היא החברה שלי ואני החבר שלה, ואני רוצה שתרשה לי להתחתן איתה".
יוסי המשועשע מופתע לרגע, אבל אז הוא מחליט לשתף פעולה ועונה לו: "נגיד שאני מסכים, אני צריך לדעת שתוכל לדאוג לבת שלי. אם תתחתנו, איפה תגורו אחרי החתונה?". יותם חושב לרגע ועונה: "בחדר של נועה. הוא יותר גדול מהחדר שלי ואנחנו יכולים להיות שם יחד."
יוסי מחייך מהתשובה ומתקיל את יותם בעוד שאלה: "וממה תחיו? הרי אין לך עבודה." ויותם החמוד עונה לו: "יש לנו דמי כיס שחסכנו וזה יספיק לנו להרבה זמן."
יוסי המשועשע ממשיך ושואל: "אז נגיד שאני מסכים, איך אתם תתמודדו עם לנקות את הבית? להכין אוכל? ומה תעשה אם תפגוש חברה חדשה שתרצה להיות איתה?".
יותם הנחוש עונה בלי להסס: "זה קל, אני אעשה את מה שאתה עושה. אני אבקש מסבתא שתנקה ותבשל בשבילי ולחברה החדשה אני אקרא 'אימא של יותם'".
יהודי אחד רצה להשיא את בתו הבכורה, אך לא היה לו כסף לנדוניה ולחתונה. הוא חיפש בכל דרך, בדק אפשרויות, ניסה ללוות, חסך, ועשה כל מה שרק יכל, אך לא הצליח לגייס מספיק ממון לחתונה. לילה אחד, לאחר שהתהפך במיטה וחשב על פתרון, החליט לכתוב מכתב לאלוהים. הוא התיישב למול השולחן וכתב מכתב בזו הלשון:
"אלוהים, אני רוצה להשיא את בתי הבכורה ואין לי כסף לחתונה, אני לא רוצה שבתי האהובה תישאר רווקה. אנא עזור לי! עשיתי כל מה שיכולתי ולא הצלחתי לחסוך די כסף, אני עדיין זקוק לחמישים אלף דולר לקיום החתונה והנדוניה.
בתודה,
מנחם מענדל"
הוא קיפל את המכתב, שם במעטפה, הדביק שלושה בולים ושלח בדואר. הדוור שמיין את המכתבים, כמו בכל עיירה יהודית, הסתקרן כשראה מכתב לאלוהים, שנכתב על ידי שכנו ומכרו. הוא חשב לעצמו: "מה קרה לו שהוא שולח מכתב לאלוהים???" ופתח אותו כדי ולראות במה מדובר. אחרי שסיים לקרוא, הבין מה עליו לעשות. הוא מיד שלח את המכתב לרוטשילד.
המזכירה של רוטשילד קיבלה את המכתב, ואמרה: "מכתב לאלוהים אני לא פותחת."
העבירה את המכתב סגור לרוטשילד, שלאחר התלבטויות קשות החליט לפתוח אותו.
רוטשילד קרא את המכתב והסיפור נגע ללבו. הוא ביקש ממזכירתו להעביר ליהודי סכום כסף שיספיק לחתונת בתו, מבלי שיצטרך לשלם מס על ההעברה הכספית, והמזכירה העבירה ליהודי המסכן ארבעים אלף דולר. היהודי קיבל את הכסף, התרגש מאוד והצליח לערוך חתונה יפה.
אחרי שנה, בתו השנייה עמדה להתחתן, והוא שוב לא הצליח לגייס ממון. הוא החליט לנסות שוב לכתוב לאלוהים. הדוור ראה מכתב נוסף לאלוהים משכנו, הבין שמדובר בחתונת בתו השנייה ושלח את המכתב לרוטשילד. המזכירה של רוטשילד גם הפעם לא פתחה את המכתב, ורוטשילד, שזיהה את הדפוס החוזר, החליט לפתוח אותו, וזה מה שקרא:
"אלוהים היקר,
תודה רבה על הכסף לחתונת בתי הבכורה בשנה שעברה.
אני עומד להשיא את בתי השנייה וגם הפעם לא הצלחתי לגייס מספיק כספים לחתונה. אני לא רוצה שבתי תחשוב שאני אוהב את אחותה יותר, ותישאר רווקה לנצח. אנא עזור לי!
אני זקוק לחמישים אלף דולר לקיום החתונה והנדוניה
בתודה,
מנחם מענדל
"נ.ב. הפעם אל תעביר את הכסף דרך רוטשילד. הנבלה לוקח 20% עמלה!"
פרסי אחד שכב במיטתו על ערש דווי, והוא היה ממש דקות ספורות לפני נפיחת נשמתו האחרונה. לאורך כל חייו הוא בזבז כמה שפחות כסף, ומעולם לא חשף בפני משפחתו כמה הון צבר. כעת אשתו, ילדיו ואחיו היו סביבו וציפו לשמוע ממנו כמה כסף יש לו להוריש.
הפרסי שאל: "אשתי היקרה, את פה לידי?"
"כמו תמיד," אמרה אשתו.
"וילדיי החמודים, אתם פה לידי?" שאל הפרסי.
"כמובן אבא, אנחנו פה," אמרו ילדיו.
"והאחים שלי, שליוו אותי כל חיי, אתם פה?"
כולם כבר התחילו לאבד סבלנות, עד שאשתו של הפרסי אמרה: "כולם פה יקירי!"
"אז למה האור במטבח דולק?!"
שתי סבתות ישבו על המרפסת בבית האבות ודיברו על המשפחה שלהן. אמרה הראשונה: "אני כל הזמן שולחת לנכדים שלי כרטיסי ברכה, מתנות, אפילו צ'קים! ולא משנה כמה אני נותנת להם הם בקושי באים לבקר אותי..."
"זה מעניין", אמרה החברה שלה, "כי גם אני שולחת צ'קים לנכדים שלי כל שבוע והם באים לבקר אותי כל הזמן."
"יש לך מזל", אמרה הסבתא הראשונה, "הנכדים שלך כנראה הרבה יותר אסירי תודה ומנומסים משלי..."
- "לא לא, אני בטוחה שהם עצלנים וכפויי טובה בדיוק כמו הנכדים שלך."
- "אז מה את עושה שאני לא עושה? למה אחרי שאת שולחת להם צ'קים מבקרים אותך ואותי לא?"
- "כי אני לא חותמת על הצ'קים שלי..."
בתו של היהודי העשיר ביותר בקהילתו הגיעה לגיל הנישואין, וכל הגברים בעיר באו להציע את עצמם לחתונה. הגיע לביתו של העשיר האדם העני ביותר בעיר והציע לו את בנו כשידוך ראוי.
כשהציג העני את בנו, שם לב העשיר לרטיה על עינו של הבן.
אמר העשיר, "בתי שווה את משקלה בזהב! נראה לך שאסכים לחתן אותה לשתום עין?!"
ענה האב העני, "גם למשה דיין הייתה עין אחת!"
אמר העשיר בכעס, "ולא רק זאת, הבן שלך עני ודל כמוך! כזה גבר ראוי לבתי?!"
ענה האב העני, "מה זה משנה? גם הרבי עקיבא היה עני ודל!"
אמר העשיר, "אבל הוא לא רב, אתה חושב שאסכים שטיפש יינשא לבתי?!"
ענה העני, "נכון, אבל גם רוטשילד לא היה חכם בתורה!"
האב העשיר ענה לו בזעם "מי אתה חושב שאתה?! עופו מפה שניכם!" וזרק את שניהם מביתו.
כשחזרו הביתה, חיכתה אשת העני בפתח הבית ושאלה אותו, "נו? מה הוא אמר?"
ענה לה העני "שישכח מזה! אני לא מבין את הדרישות של אנשים היום. הצעתי לו חתן שהוא שילוב של משה דיין, רבי עקיבא ורוטשילד, והוא סילק אותי הביתה!"
ד"ר לוי יצא לגמלאות בשעה טובה, וכל המטופלים שלו עברו להשגחתו של ד"ר אבנרי הצעיר. אחת מהמטופלים האלו הייתה ברכה פרלשטיין בת ה-85, והיא זומנה לפגישת היכרות עם הרופא החדש שלה כדי לעבור על ההיסטוריה הרפואית שלה ולבדוק את התרופות שהיא נוטלת.
בזמן שד"ר אבנרי בדק את כל התרופות שגברת פרלשטיין קונה באופן קבוע, עיניו נפקחו בתדהמה כשהוא ראה שהאישה המבוגרת שיושבת מולו קונה גלולות נגד היריון מדי חודש כבר במשך יותר משנה.
"גברת פרלשטיין", שאל הרופא המופתע, "את יודעת שהכדורים האלה שאת קונה כל הזמן הם אמצעי מניעה נגד היריון?"
"כן דוקטור", היא השיבה עם חיוך גדול על פניה, "בזכותם אני ישנה הרבה יותר טוב בלילה!"
- "אני לא יודע מה הרופא שטיפל בך לפני סיפר לך, אבל לכדורים האלו אין שום קשר לאיכות השינה שלך."
- "בחור יקר, תאמין לי שאני יודעת על מה אני מדברת. בזכות הכדורים האלו אני הולכת לישון רגועה מתמיד."
- "אני עדיין מבולבל גברת, גם אם את פעילה מינית, קשה לי מאוד להאמין שיש לך צורך בגלולות שכאלו...".
- "ברור שאין לי צורך בהן! אבל הנכדה בת ה-17 שלי אוכלת אצלנו ארוחת ערב בכל יום, אז אני מכניסה את הגלולות האלו לעוגה שאני תמיד נותנת לה ואז אני ישנה הרבה יותר טוב בלילה!"
יעקב היה פריק של צעצועים וגאדג'טים. אשתו שושי כבר ויתרה מזמן על האפשרות לשנות אותו. יום אחד הגיע יעקב הביתה עם עוד רכישה יוצאת דופן. זה היה מין רובוט, שיעקב טען כי למעשה הוא גלאי שקר. בערך ב-5:30 אחר הצהריים עידו, בנו בן השתיים-עשרה של יעקב, חזר הביתה מבית הספר. הוא איחר ביותר משעתיים.
"איפה היית? למה כל כך איחרת לחזור הביתה?" שאל יעקב.
"הלכתי עם עוד כמה תלמידים לספרייה כדי לעבוד על שיעורי הבית" אמר עידו.
הרובוט הקיף את השולחן, נתן לעידו 'כאפה', וכמעט הפיל אותו מהכיסא.
"בן," אמר יעקב, "הרובוט הזה הוא גלאי שקר, עכשיו תגיד לנו איפה באמת היית אחרי הלימודים..."
"הלכנו לבית של יוני לראות סרט" אמר עידו.
"מה ראיתם?" שאלה שושי.
"עשרת הדיברות" עידו ענה.
הרובוט הלך אל עידו ושוב סטר לו בחוזקה, כשהוא מפיל אותו מהכיסא.
עידו התרומם מהרצפה, התיישב בכסא ואמר, "אני מצטער ששיקרתי. אנחנו צפינו בקלטת בשם 'מלכת הסקס'."
"אני מתבייש שאתה בני," אמר יעקב. "כשהייתי בגילך, מעולם לא שיקרתי להורים שלי."
הרובוט הקיף את השולחן, ניגש אל יעקב וסטר לו בעוצמה.
שושי התגלגלה מצחוק, ואמרה כמעט בדמעות, "אתה ביקשת את זה... ואל תהיה כל כך קשוח עם עידו, אחרי הכל, הוא הבן שלך!"
הרובוט הקיף שוב את השולחן, ניגש אל שושי והעיף אותה מהכיסא שלה...
1. כל שידוך נוצר משמים, אבל גם כל סופת הוריקן...
2. אם אתה רוצה שאישתך תקשיב לכל מילה ומילה שיוצאת מפיך, דבר בשנתך!
3. נישואים מתחילים ונגמרים אותו הדבר: אתה כורע ברך כדי להיכנס אליהם ויורד על הברכיים כדי לצאת מהם.
4. בחיי הנישואים יש סדר. בשנה הראשונה - הבעל מדבר והאישה מקשיבה. בשנה השנייה - האישה מדברת והבעל מקשיב ובשנה השלישית - שניהם מדברים והשכנים מקשיבים.
5. כשגבר פותח לאשתו את דלת המכונית אפשר להיות בטוחים, או שהמכונית חדשה, או שהאישה חדשה!
6. נישואים זה כשגבר ואישה הופכים לישות אחת. הצרות מתחילות כשהם מנסים להחליט לאיזה ישות...
7. לפני הנישואים, אישה תשכב ערה כל הלילה ותחשוב על מה שאמר הגבר. אחרי הנישואים, היא תירדם לפני שהוא יסיים משפט.
8. כל גבר רוצה אישה יפה, חכמה, מבינה ושתבשל טוב. הבעיה היא שהחוק מתיר רק אישה אחת.
9. נישואים הם עניין של כימיה. זו הסיבה שבני זוג מתייחסים זה לזה כמו לפסולת גרעינית.
10. אדם אינו שלם עד שהוא מתחתן, אחרי החתונה הוא גמור...